תרבות הקפה בחיפה: בתי קפה מומלצים
אני רוצה לדבר קצת על מוסד הקפה השכונתי.
בשנים האחרונות הוא עשה קאמבק אפנתי וכמעט בכל שכונה שמכבדת את עצמה יש לפחות אחד שמתהדר בתואר הזה.
אבל מה מקור הקפה השכונתי? בארץ כמובן אפשר להאשים את היקים שהביאו עימם את בתי הקפה ששימשו לעתים קרובות פרלמנטים חברתיים להבדיל מסלוני התרבות המפורסמים בפריז. בדרך כלל הקפה השכונתי לא יכול להתקיים ללא עירוב שימושים באזור שבו הוא שוכן, כיוון שהוא בנוי על תנועה תדירה באזור ותחלופה מהירה של לקוחות. שכנים שיורדים לשתות קפה לפני העבודה, עובדי עסקים שקופצים לצהריים, ומבלים שנקלעים לאזור בשעות הערב. הקפה השכונתי צריך להיות ערוך באופן די אקלקטי לכל סוגי המבקרים האלו ועוד.
לטעמי תפריטים של בתי קפה שכונתיים צריכים להיות מינימליים ומהודקים היטב – קפה, תה, עוגיות ואולי 2 סוגי כריכים וסלט. מרק בעונה. אפשרות שנייה היא תפריט נרחב, מאפשר ומכליל שמציע אופציות לכולם. לטבעוני ולרגישה לגלוטן ולאומניבורים.
איך מזהים קפה שכונתי?
קודם כל לפי אחוז הלקוחות הקבועים שלו. הוא תמיד יהיה לפחות 50 אחוז ומעלה. מצד שני התמהיל הזה הוא לא מסתגר ומקבל בברכה כמעט כל אחד. כן, גם הולכים והולכות על ארבע. לעתים קרובות יהיה חתול הבית או כלבת הבית – לא בהכרח בסדר המינים הזה.
דבר שני, הקפה השכונתי לא מציית כמעט לטרנדים בתחום הקולינריה. פה ושם יהיה איזשהו חידוש קל, עוגיות חדשות שבעלת הבית החליטה לנסות, אבל רוב התפריט יהיה מורכב מהמנות האהובות שקיבלו אשרור על ידי הלקוחות הקבועים והן יישארו שם עד השואה הגרעינית.
מאפיין שלישי יהיה יציבות יחסית ברמת האספקה של המנות (רוב הזמן יהיה אותן) ובאיכותן.
ודבר אחרון הוא הסובלנות של הלקוחות כלפי הבעלים ואנשי הצוות ולהפך. במסעדה או בית קפה אפנתיים הלקוחות יהיו הרבה יותר נוקשים כלפי פגם קטן בשירות או מנה שהוכנה ברישול מה. גם נכונות הטבחים והמלצרים כלפי שיגעונות של לקוחות כמו בקשה להוריד או להוסיף מרכיבים מסוימים או לשבת בפינה מסוימת תהיה הרבה יותר נמוכה.
מהי הנחיצות של בתי קפה שכונתיים?
קודם כל הם משמשים קרקע יציבה למארג החברתי השכונתי. אם זה בלוחות המודעות (תשימו לב אליהם פעם כשאתם נקלעים לאחד. זה מרתק ממש). דבר שני הם מספקים עבודה לתושבי השכונה או העיר כמו כל עסק קטן. הם מספקים מרחב ניטרלי אבל מלא חיות לאנשים עובדים (סטודנטים, פרילנסרים ועוד) וגם – לא פחות חשוב – מרחב לחילופי רעיונות ושיתופי פעולה מבורכים.
גם בעניין של תחושת ביטחון בתי קפה שכונתיים הם תאורת הרחוב הכי בהירה ונוצצת שיש. מקום שבו אפשר להשאיר מפתחות או חפצים ומסרים מאחד לשנייה. אפשר לומר שהם ממלאים את המקום של הבתים המשותפים של פעם, לפני עידן הניכור והטלוויזיה. כשלא חשבנו פעמיים אם לדפוק בדלת ולשאול כפית סוכר או שתי ביצים. הם האנטיתזה לגישת ה 'השתמש וזרוק' שתקפה כל כך במקומותינו. כאן עדיין יש ערך לאישי, לחברתי ולאינטראקציה הבלתי אמצעית בין האנשים. כאן אין גישת ה 'תראה לי את הארנק שלך ואומר לך כמה אתה שווה'.
בקיצור, אם העולם מרגיש לכם קר ומנוכר – היכנסו לקפה השכונתי הקרוב לביתכם – היכן שכולם יודעים מה שמכם והם מאושרים שבאתם.
וכמובן שלא תצאו מכאן ללא המלצות!
אז הנה כמה בתי קפה שכונתיים מקסימים בחיפה שאתם פשוט חייבים להכיר:
קפה הפינה
זוכרים את הקפה השכונתי המקסים שהיה לחברים מ 'friends' מתחת לבית? לרייצ'ל הוא היה מקום עבודה לעת מצוא, לפיבי הוא היה במה לכשרונות מתחילים ולכל השאר – מעין שלוחה מורחבת כיפית במיוחד של הבית לרבוץ בה. בימים שרק התחלנו להבין את המושג אורבניות, האווירה במקום הזה הייתה דוגמה נהדרת להמחשה.
קפה הפינה בשכונת הדר שמנוהל על ידי רייצ'ל צ'יזיק הוא כל הדברים האלו ועוד. צ'יזיק, קנדית במוצאה, השכילה להביא את הרוח השכונתית שאופפת כל רובע מוצלח בכל עיר אנגלוסקסית שהיא והוסיפה לה המון מקומיות חיפאית-ישראלית. אם זו חתולת הבית – כי הרי נאמר שכל בית קפה צריך חתול – ואם היחס החמים ונטול הגינונים כלפי כל באי הקפה. נערכים כאן ערבי ג'אז כל יום שלישי בקביעות ממיטב הכישרונות בסביבה, תערוכות של אמנים חיפאיים, הופעות של זמרים והרכבים בתחילת דרכם ולעתים גם הרצאות.
בית הקפה מארח מדי יום שישי ברחבה החיצונית את הקואופ האורגני השכונתי. בתפריט אפשר למצוא מאפים ביתיים, סלטים יצירתיים, קינוחים מפנקים, מגוון משקאות מיוחדים ומנות משתנות כגון קישים, בוריטו, ממולאים, מרקים, פאי וסקונס שונים. ההמלצה פה היא על מנת הצ'ופצ'יק הפופולרית ביותר: הברקה גאונית המורכבת ממאפה מלוח משתנה המבוסס על ירקות וגבינות שעליו מוגשת ביציה על ממרח שמנת שעושים במקום. מוגש עם סלט הבית.
קפה מילהאוס
שנים ששכונת בת גלים חיכתה לקפה השכונתי הראשון שלה שיבוא ויפריח את שממת הפיצוציות, הפלאפליות ושאר פיצריות. איפה שיש שדרות ירוקות המובילות לחוף ים ולטיילת ראוי שיהיה גם בית קפה. איפה שיש אוכלוסיה מגוונת ושוקקת חיים צריך שיהיה קפה. כי קפה שכונתי לא רק מוגדר על ידי השכונה שהוא נמצא בה אלא הוא גם מגדיר את השכונה עצמה.
או-רן הורוביץ, תושבת השכונה, זיהתה את הצורך שהתעורר והעירה את מבנה הקוביה המפורסם שבקצה שדרות בת גלים משינה בת יותר מחמש עשרה שנים. המבנה שופץ ביסודיות ובקפדנות כשגולת הכותרת היא חשיפת לבני החימר המקוריות שחיפו אותו כשהוקם ב 1951 כקיוסק. קשה לתת המלצה על מנה אחת ולכן ניתן כמה אופציות: פלטת הגבינות שהיא גדולה ומגוונת ומגיעה עם פירות העונה ואגוזים. הכריכים כשהבולטים הם כריך החביתה הפשוט אך ממכר, פניני תרד וקממבר מצוין וכמובן הטארטלטים המצטיינים של ניצן ורדי – קונדיטורית הבית.
קיוסקפה בזיו
בית קפה ותיק מאוד במרכז זיו שבנווה שאנן. אחד המקומות היחידים בשכונה שפתוחים בשבת בבוקר ושומרים בקנאות על תפריט לא כשר. כיף לשבת ברחבה מלאת השמש שבחזית בית הקפה ובימים גשומים יותר בפנים. מנה מומלצת: כל הקרואסונים הממולאים. תודו לנו אחר כך.
קפה פלמר
בית קפה שהצליח לתת תחושה שכונתית בעיר התחתית וזו משימה כמעט בלתי אפשרית. פתחו אותו קרן ויניב ולאחר כמה שנים מוצלחות העבירו אותו לידיהם הנאמנות של מיכאל ושיר. התפריט המצוין נשאר כמעט בשלמותו. כיף לשבת כאן בשדרת פלמר מתחת לדקלים ולהרגיש קליפורניה. מומלץ לקחת את אחד הכריכים המצוינים או הבבקה.
קפה דיומא
כשנועה צלר ושי חמצני החליטו להקים בית קפה הם חשבו על המסורת התירה של בתי הקפה היקים בשנות החמישים והשישים ואת התחושה הזו הם רצו לשחזר ולהביא. המקום מרגיש ביתי ממש במיוחד בקומה השנייה הנהדרת והחייה לחלוטין את הרחבה שהיום נקראת רחבת הפסנתר. לא לוותר על מנת שלושת המוסקטרים האהובה.
קפה בריסל
חן וזאב הקימו את קפה בריסל לפני שמונה שנים והצליחו להביא משהו שלא היה קיים קודם לכן בחיפה. תחושה של מערב אירופאיות שמגובה בתפריט מושחת לאללה ובחצר ירוקה ומחיית נפשות. כמעט כל מה שתקחו כאן יהיה טעים ברמות אבל אנחנו ממליצים בחום על הקרפים המלוחים והואפל הבלגי שנאפה כאן במקום. כאלו לא תמצאו בשום מקום אחר.
קפה טלק
הקפה הראשון בשוק תלפיות שהקים טל פרידמן (לא השחקן, אבל הם שכנים 😊) שעבד שנים רבות בתור מורה לחקלאות בחינוך האנתרופוסופי. קודם כל המקום הוא בית קלייה ורק אח"כ בית קפה אבל הוא מאגד את כל אוהבי תלפיות, בין אם הם גרים בסביבה ובין אם הם עובדים כאן או עושים את קניותיהם. אנחנו אוהבים כאן את הקורטדו ותמיד יש כאן עוגות טעימות ממש תוצרת בית שאשתו של טל מכינה.
קפה נעימה
קפה חדש חדש שפתחו אורי ויניקור ושותפים ברחוב יפו לכיוון המושבה הגרמנית. שייך לגל השלישי של הקפה ומציע אופציות מרתקות שלא הכרנו עד כה. החלל פשוט כובש בעיצוב הנקי שלו ועמדת התקליטים שבשיתוף עם החנות דה וייניל רום היא בונוס נפלא. אסור לפספס את האספרסו טוניק – מנה נהדרת שמשלבת אספרסו, טוניק ותפוז. נשמע לכם מוזר? פשוט תנסו ותבינו הכל.
הישארו מעודכנים!
קבלו פוסטים חדשים בבלוג ועדכונים על סיורים
