חופשה כוזבת: איך נמלטתי מתוך הגלויה והגעתי לעיר פראג
"אני שונא את דיסנילנד. היא מכינה את הילדים שלנו ללאס וגאס" (טום ווייטס) שיר שחלמתי על פראג כולם אמרו לי לנסוע לפראג. איך זה
"אני שונא את דיסנילנד. היא מכינה את הילדים שלנו ללאס וגאס" (טום ווייטס) שיר שחלמתי על פראג כולם אמרו לי לנסוע לפראג. איך זה
"כשיעלה היום שבו נשוב אל הפשוט" (ביום שיפלו הכוכבים, מילים: קובי אוז) שבוע מאז שחזרתי לחיפה. שבוע שאני מתלבטת איך לחלוק איתכם הקוראים את המחשבות
אז כפי שהתרענו מראש, הבלוג נסע לתל אביב בחול המועד סוכות להינפש, לחוות מראות, ריחות וטעמים וכמובן לחלוק אותם איתכם, הקוראים הנאמנים! אז נתחיל: ראשית,
התאוששתם קצת מהפעם האחרונה? כי עכשיו באה הפצצה הרצינית… ביום שבת יצאנו לנו ארבעתנו (אני, אלכס, אחי ונגה) לביקור במזרח ירושלים. אני לא אכחיש שדי
טוב, אז הבטחתי לכם פוסט מורחב על ירושלים ואני מרגישה צורך מוזר לקיים 🙂 ירושלים – כל כך הרבה דברים נכתבו עליה, כל כך הרבה
"…המדבריות הללו ריקים מאדם, תלים דהויים אלה של שממה…" (תיאורו של מרק טוויין את אזור הצפון בישראל, מתוך ספרו "מסע תענוגות לארץ הקודש") המון חיפאים
מי שבאמת מכיר את חיפה יודע שאפשר לעבור את כולה בפחות מחצי שעה מלמעלה עד למטה, ברגל. זה רק דבר אחד שאנשים לא יודעים על
קבלו פוסטים חדשים בבלוג ועדכונים על סיורים
© כל הזכויות שמורות. תרבות אכילה. נעמה ואלכס סובול. 2022. האתר נבנה ע"י אורן גבעוני
10% הנחה לנרשמים לסיורי ספטמבר-נובמבר *
* ניתן לקבל את ההנחה עד ה-31/8