חיי הלילה הסודיים של חיפה

"Work hard, play hard"
(ביטוי אנגלי עממי)

חיי לילה בחיפה? מסתבר שיש כזה דבר.

כאשר הבלוג קיבל את ההודעה הבאה באימייל, הוא החליט לבדוק את המקום שייתכן ועוד ישנה את התודעה של בלייני חיפה:

*המכתב הבא מנוסח בלשון גוף שלישי יחיד נקבה אך מיועד לכל הגופים והמינים*

ניהליסטית מופרעת שלנו מלחמה רבה,

(שלום הוא לחלשים ולכן נחליף אותו במילה מלחמה)

מה עוד אפשר לספר לה שהיא לא יודעת? כן, הבורדל זה הפאב המחתרתי הגדול והמפורסם בעולם, כן רבין מת, ואלון גל הוא חבר במפלגה ניאו-נאצית. נספר לה עוד שהיום (חמישי) נמכור את הבירה שלנו אותה ייצרנו בעצמנו. הבירה יצאה קצת שונה מהקודמת, יותר זהובה, פחות עכורה ויותר מתוקה וגם כן פגז. היא מוזמנת לבוא ולבדוק אותה בעצמה.

בנוסף הוספנו לה את הפלייליסט של שבוע שעבר ולינק לערוץ היו-טיוב של הבורדל שתהנה לה. וגם תמונה מדהימה מהבורדל שהיא תדע שזה המקום המושלם.

(שמונה שניות בגן העדן המרצד…)

נראה אותה בבורדל.

מלחמה.

**************************************************************

אני יכולה לנסות להציע הגדרה (חלקית בהחלט) לבורדל. פאב מחתרתי קטן ועוכר שלווה אשר תפקידו לספק בירה וסיגריות לעם הפשוט בחיפה, כלומר לאמנים ולסטודנטים אשר גרים בהדר ובעיר התחתית ומתפרנסים בדוחק.

מבט מהבורדל החוצה

הבורדל הוא פאב אידיאולוגי אנטי-קפיליסטי וככזה לא תמצאו בו לאונג' מפנק או תפריט יומרני (אין תפריט בכלל, למעשה). השירותים הם סטייל הודו ותורכיה – בול קליעה. הישיבה היא בעיקר מחוץ לפאב תחת כיפת השמיים ומבחר השתייה מוגבל משהו. אבל יש פה מין קשר בלתי אמצעי עם הברמן ומוסיקה טובה והחוויה היא של ערב בקיבוץ או בטיול השנתי. כיף לבוא עם חברים ולפטפט תוך שתיית בירה תוצרת בית (עדיין בשלבים הנסיוניים אבל יש למה לחכות) או גולדסטאר. יש גם ויסקי וערק ולאחרונה נוספו גם יין לבן קליל בשם "יין מוטי" ומשקה שהוא בחזקת היגרמייסטר המקומי בשם "טובי 60" – לא לפספס!

מבט על הבורדל מלמעלה

כפי שקראתם, העדכונים שלהם במייל משעשעים מאוד ושווה להירשם לרשימת הדיוור ההולכת וגדלה שלהם. אם אתם מחפשים בילוי מסוג אחר – כזה שבו לא מנסים לדחוף לכם עוד אוכל או שתייה, שאין בו מלצריות מעיקות ושאפשר לנשום אוויר וגם לשמוע מוסיקה ולהתעדכן עם החברים – הבורדל זה המקום עבורכם.

נ.ב – בקרוב, עקב עליית מחירי הבירה, הבורדל יארגן סדנאות ללימוד ייצור בירה ביתית לכל דורש! מישהו אמר "סלון מזל"?

******************************************************************

ונמשיך באזור העיר התחתית שרק הולך ומתחדש ומקומות אוכל ובילוי צצים בו למכביר. האינפורמרית הפרטית שלי באיזור, ש', מדווחת לי שבחודשים האחרונים נפתחו: "שמוליקיפוד" – בית קפה מקסים להפליא שיושב על כיכר פריז ונותן תחושה פריזאית אמיתית, "השקשוקה של אמא" – מקום שמגיש שקשוקה וסביח ברחוב יפו צמוד לכיכר פריז ונשמע מבטיח, "הסנדוויץ' הטוניסאי" שנראה שווה לנסות ברחוב דוברין, דוואלי – מקום שמגיש אוכל ערבי ביתי ו"הבוטשר בר" – בר בשרים כשר ללא תעודה עם עיצוב מעץ בנוסח קאובויס.
בתחום הפאבים והמועדונים, בהחלט אין גרירת רגליים ונפתחו "דוברין 7", פאב מאוד חביב עם אוכל מצוין, מועדון "הסירופ" – מועדון הופעות בשלישי וחמישי ובשאר השבוע תקלוט ואווירה ירושלמית-ברלינאית, פאב ה"אורבן סטריט בר" ליד כיכר פריז וממש לפני שנייה גם ה"ג'אם" – מקום עם אוכל צמחוני והופעות.
אפילו בתחום התרבות יש חדש. "בית גלריה" שהיא גלריה מרשימה מאוד עם הופעות ואירועים תרבותיים אחרים, פועלת כבר יותר מחצי שנה ובקרוב מיזם חדש בשם "בוקספר" – חנות ספרים יד שנייה שיש האומרים שבאמתחתה אוסף עשיר ונדיר של ספרות.

הג'אם

הפריחה הזו כשלעצמה שווה בהחלט פוסט נפרד והוא בוא יבוא…

*****************************************************************

עם כל כך הרבה מקומות שנפתחים כפטריות אחרי הגשם כל שני וחמישי, קצת קשה לעקוב ולהגיע לכולם או אפילו לרובם. למזלי ש' הפנתה את תשומת ליבי ליוזמה חדשה ומגניבה בשם haifa downtours בהנהגת פאדי וליאון – סבב פאבים בעיר העונה לשם haifa pub crawl.
בכל עיר שמכבדת את עצמה באירופה ישנם סיורי פאבים בתשלום סימלי שבמהלכם לוקחים את התיירים ובעצם את כל מי שמעוניין – לראות את חיי הלילה של המקומיים באותה עיר. עוברים מפאב לפאב במשך כמה שעות טובות ושותים בכל פאב משקה או שניים. מקבלים הנחות וצ'ייסרים חינם ושומעים סיפורים על הווי הבילוי בעיר ועל מוסדות הבילוי שלה.

פאדי פולן (נוייסר) ולאון טימושפולסקי החליטו להרים את הכפפה ולארגן סיורים כאלו גם בעירנו הקטנה. פאדי סיים שנה שעברה קורס מדריך טיולים בחו"ל, עשה סטאז' בקיץ וכשחזר התחיל ללמוד היסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה. מכיוון שבזמן הלימודים לא התאפשר לו לעשות עוד סטאז'ים ולהדריך בחו"ל, הוא חשב על הרעיון של סיורים בחיפה. "המטרה היא לא עסקית אלא להעניק חוויה מיוחדת במינה למי שמצטרף לסיורים". לאון לומד הנדסאות בניין ויש לו ידע רב בתחום האדריכלות. הוא קרא וקורא המון ספרים על חיפה ובקיא בהיסטוריה הארכיטקטונית שלה. הרעיון נולד מתוך שיתוף הפעולה של שניהם על כוס בירה בפאב הדאנק. הסיורים שלהם הם בסגנון הישרדות. הם מתחילים את הסיור מוקדם יחסית כדי להספיק להגיע לכמה שיותר מקומות ולשתות כמה שיותר. הסיור נגמר, well, כשהמשתתפים נגמרים ולא יכולים יותר להמשיך… 🙂 אלמנט נוסף בהשרדותיות – המשתתפים לא יודעים לאיזה מקומות הם יגיעו ומתי. והכי חשוב – כמו שכתבתי באחד הפוסטים הראשונים: כל דבר טוב בחיפה עובר דרך המדרגות שלה והסיור של פאדי ולאון נעשה ברגל דרך המדרגות – ממרכז הכרמל ועד העיר התחתית. המקומות שמבקרים בהם משתנים מסיור לסיור ואין סיור אחד דומה לרעהו. בקיצור – אקסטרים של ממש! 🙂

בסרטון שלפניכם אתם יכולים להתרשם מהאווירה והקצב של הסיור:

הבלוג אמר "על החיים ועל המוות" והחליט להצטרף לסיור שכזה. נפגשנו בשעה 17.30 ליד ג'אפניקה שבמרכז הכרמל. שיחות הכרות בין האנשים שלא יודעים שבסוף הערב יפלו אחד על צווארו של השני ויפרדו בתור החברים הכי טובים. בשעה 18.00 יוצאים לדרך.

אנחנו יורדים במדרגות ממרכז הכרמל ועד לרח' ארלוזורוב שבהדר עליון שבדרך לאון מספר לנו סיפורים מרתקים על המבנים ועל ההיסטוריה הסוערת שהתרחשה כאן, ממש דקה לפני שנולדנו. לאון, שלומד הנדסת בניין כפי שצוין, משלב ידע מרשים יחד עם כשרון סיפורי יוצא מן הכלל וניכר עליו שהוא חי את החומר. אני מאוד שמחה לגלות שפעם בחודש יש גם סיור ארכיטקטורה יומי בחיפה שהחבר'ה מארגנים וכמובן עוד יוזמות בדרך: סיור בוקר בעיר התחתית וסיור אופניים. החבר'ה האלה בהחלט לא שוקטים על השמרים ויש למה לצפות.

במדרגות

תחנה ראשונה: קפה ראיי. בית הקפה נמצא על רחוב בלפור בין רחוב מסדה ורחוב הלל, ומעוצב בסגנון ים תיכוני-יווני-ספרדי. מחירי האוכל והשתייה שם מצחיקים והישיבה בחוץ מאוד כיפית ומהווה את הישיבה-במרפסות-עם-אבטיח-וגרעינים של הדור שלנו.

אנחנו מתחילים בבירה טייבה מהחבית – בירה מצויינת בסגנון גרמני בהיר עם מרירות מורגשת אבל מאוד מרעננת. הבייגלה שלהם זה תורמוס ("עדשים של ערבים" אומרת אבלין, אחת מהמשתתפות). בכל מקום אנחנו מרימים כוסית וצועקים Haifa pub's crawl! מאוד לא בוגר אבל גם מאוד מהנה ומשחרר ומכניס לאווירה.

וממשיכים לכיוון העיר התחתית

אנחנו נפרדים מקפה ראיי וממשיכים לרדת במדרגות. שומעים סיפורים מעניינים על המבנים של ואדי סאליב ומגיעים לשוק הטורקי בעיר התחתית. בשלב הזה החבר'ה (ואני ביניהם) ממש רעבים ומנדנדים לפאדי ולאון לגבי אוכל. נכנסים לפאב "דוברין 7". פאב קטן וחמוד להפליא עם בחירת תמונות מוצלחת ביותר. אנחנו מתיישבים על הבר ומתחילים להזמין אוכל. פאדי ולאון מזהירים אותנו לא להתמלא כי יש עוד מקומות עם אוכל בדרך… אנחנו שותים ומקבלים סבב צ'ייסרים על חשבון הבית. נחשו מה אנחנו אמורים לעשות איתם… 😉

כשאנחנו יוצאים מהפאב אנחנו פוגשים את הילל (Hilal) שאחראי על המשקה האלמותי שרץ בהדר ובעיר התחתית בזמן האחרון – טובי 60. הוא מחלק לנו שוטים והמשקה מצויין – מין גרסה של יגרמייסטר מקומי עם עשבי תיבול כגון רוזמרין ועוד. הוא מספר לנו איך התחיל לייצר את המשקה. זה התחיל (כמו הרבה דברים טובים) במסיבה שבה החברים ביקשו ממנו להביא משהו לשתות. לרוע המזל הכל סגור כבר והילל שלנו לא רצה לאכזב והתחיל לרקוח משקה בבית. הוא לקח לימונים מהגינה הביתית ועירבב עם אלכוהול כלשהו ועל הדרך הוסיף קצת עשבי תיבול (גם מהגינה). התוצאה יצאה מעניינת משהו והבקשה לעוד מהדבר הזה לא איחרה להגיע. כל מיני שינויים ושיפורים בדרך הביאו לתוצאה הסופית – משקה חזק בעל אחוזי אלכוהול גבוהים שפשוט כיף ומרענן לשתות. ייצור המשקה הוא ברח' יפו בעיר התחתית והילל מזמין אותי לראות את תהליך הייצור. על כך בקרוב!

הילל מצטרף אלינו לתחנה השלישית הערב שהיא ה"בוטשר בר" – המקום שהייחוד שלו הוא השווארמה (עם 17 תבלינים!!) והשף מנסה להכין אותה כמה שיותר קרובה למקור. יש גם הבלחות משעשעות כמו שווארמת פטריות פורטבלו לטבעונים שמבינינו, רטבים מעניינים כמו קרם עמבה (תודו שזה פעם ראשונה שאתם שומעים על זה) ובצלצלי שאלוט.

אנחנו ושדים שהשתלטו עלינו בבוטשר בר

התחנה הרביעית היא פאב הסינקופה הזכור לטוב שבו יש הופעות לרוב ואירועים לגייז, חד"שניקים וקבוצות אנטי סוציאליות נוספות :). מנות הדגל במקום הן הפיצה והקלצונה הבלקנית. בשלב הזה אנחנו מתחילים להתנודד ולהרגיש מאוד מאוד מלאים ושתויים. אבל לאון ופאדי לא מוותרים ואנו נאלצים לאכול ובעיקר לשתות וכמובן – הרמת הכוסית המפורסמת!

הרמת כוסית בסינקופה

אנחנו חותמים את הסיור בפאב החדש והמעוצב למשעי שנפתח לפני כארבעה ימים. "האורבן סטריט בר" הוא פאב קטן, חביב ואפל עם ציורי קיר יפהפיים של הברוקן פינגרס (שחוזרים בקרוב מאוד לחיפה, תעקבו אחרי עדכוני הבלוג בפייסבוק). כאן, מטר מכיכר פריז, אפשר לשקוע באשליה שאנחנו בברלין – לא פחות ולא יותר.

אבלין ודניאל מתנשקים על רקע ציורי הקיר של ה"אורבן סטריט בר"

בסיום הלילה הכי מוצלח שהיה לי מזה זמן רב (בעצם מאז לפני שלוש שנים בברלין) אנחנו עולים בכרמלית מכיכר פריז למרכז הכרמל. הבלוג נשבע שהוא הולך לשתות גלונים רבים של מים בכדי להקל על ההאנג אובר הנוראי שבטח הולך לתקוף אותו למחרת בבוקר. אז לכל מי שמרגיש שאין חיי לילה בחיפה, או מתגעגע לסיורי הפאבים שהיו לו באירופה, או שבא לו להכיר אנשים טובים ולחוות איתם חוויות אקסטרימיות או סתם רוצה לעשות משהו לא שגרתי – מומלץ מאוד להצטרף לסיורים של פאדי ולאון.

פרטים על הסיורים אתם יכולים לקבל כאן וכאן. הסיור הקרוב יוצא ביום חמישי השבוע, ה 23.5.13, ונפגשים ליד מסעדת הג'אפניקה בשעה 18.00. להרשמה – דף האירוע בפייסבוק.

נ.ב – גילוי נאות: הבלוג לא היה אורח של הסיור ושילם במעות הפועלים שלו על המשקאות, אבל חייב לומר שההנחות והפינוקים יוצאים שווים לאללה!

קרוק מאדאם/מסייה א-לה תרבות אכילה

ומה אוכלים אחרי לילה של הוללות ושכרות? כמובן, נקניק וגבינה שמנים שיחזירו לגוף את החלבונים שהוא איבד. בשביל הפחמימות יש לנו בריוש רך ועל הכל מנצחת ביצת עין שתלטף את הגרון הדואב משתייה ומצעקות. הצרפתים המציאו את האוכל-לאחר-בילוי המושלם: קרוק-מאדאם או קרוק-מסייה. אנחנו רק לקחנו את הבריוש ושדרגנו אותו בואפל בלגי לתפארת ישראל.

1. לוקחים ואפל, שמים בטוסטר ומחכים עד שהוא מגיע לדרגת חימום (לא קלייה). לוקח בערך דקה-דקתיים.

2. שמים על הואפל בייקון, חזה אווז או כל נקניק שמן אחר שיש לכם. הצמחונים יכולים בשלב זה להמשיך ישר לגבינה.

3. על הנקניק שמים גבינה צהובה כדוגמת גאודה, אמנטל, גבינה לטוסטים וכל גבינה אחרת שנמסה טוב.

4. באותו הזמן מכינים ביצת עין.

5. כשביצת העין מוכנה שמים אותה על הגבינה על מנת ליצור אפקט של גבינה נמסה.

מגישים חם. בתיאבון!

תודה לנטע ויזן, אליהו לוינשטיין ושני טייב על הצילומים המוצלחים.