האנשים שעושים את חיפה: ראיון עם יוסי קורי

"העיר שלי": הפינה שבה חיפאים בוחרים את המקומות האהובים עליהם.

והפעם: אדריכל יוסי קורי, "האבא" של מדרגות הנביאים. חיפאי לוקאל פטריוט והדריסט מושבע, פעיל חברתי ובעל שתי יחידות אירוח שהן שיר הלל לחיפה. 

קפה טלק וסירקין 21

רוב הרעיונות הטובים שלי נולדו תוך כדי שתיית הקפה המצוין של טלק. שם גם נוצר הרעיון של האייר אנד בי, כדי שתיירים יגיעו ויהיו מחוברים בצורה מעמיקה לעיר ולאזור דרך עסקים. המון אנשים שפגשתי בקפה הפכו להיות שותפים לדרך או שהזמנתי אותם להציג בתערוכות בגלריה. הקהל שמגיע לקפה טלק ולשאר עסקי סירקין 21 הם האוכלוסייה המקומית. מתחם סירקין 21 היטה את הכף לכיוון של התחדשות ושיקום השוק במקום ההזנחה ששררה בו שנים רבות. 

קפה טלק

הרצף של רחוב הנביאים, מדרגות הנביאים וסמטת חטיב

מדרגות הנביאים היו קיימות עוד מהמאה ה 18 אבל רחוב הנביאים נבנה בתכנון של עיר גנים שמשלב צירים, גנים, ומדרגות. הציר של המדרגות מתחבר גם לסמטת חטיב שהיא הדופן של החומה המערבית שהייתה בחיפה. זה ציר כל כך חשוב שבכל עיר אירופאית עם חומה אנשים היו שומרים עליו ואילו רק פה בישראל הוא נעלם. המחיקה הזו היא כואבת. זה לא רק מדינת ישראל אלא גם הטמפלרים והבריטים. במקום להיבנות על שכבות של היסטוריה וזיכרון מצטבר חיפה מתחילה כל פעם מאפס.

מדרגות הנביאים, צילום: יוסי קורי

חוף וטיילת שקמונה

בשבילי זו דוגמה לאיך שעיר פוגשת ים. זה המקום שאני מאוד אוהב להיות בו בסופי שבוע. לדעת שיש מכאן רק כמה דקות נסיעה עד הבית. יש פה מקום בטבע, שהאדם הוא לא במרכז אלא צופה לרגע. הוא מאוד לא תיירותי אלא מיועד לתושבים, למקומיים. בדיוק כמו במודל התכנון עיר גנים שהקונספט שלו הוא הגן שאתה יורד אליו בארבע אחרי שלאף שטונדה עם האהובה והילד.

טיילת וחוף שקמונה, צילום: ניבה בן עמי

הגן הבוטני בטכניון

יצא לי לבלות 12 שנות לימודים בטכניון. הייחוד של המקום מעבר להיותו מוסד אקדמי שמביא הגירה חיובית, הוא שהבנייה שלו בתוך הטופוגרפיה של הר הכרמל ייצרה כמה נקודות חמד ממש מיוחדות שאין כאלו הרבה בארץ. הגן הבוטני הוא אחד מהם. כמו שהים הוא הימלטות מהעיר הרועשת אז גם באקדמיה המיוערת אפשר להימלט ולשקוע במחשבות מזוקקות.

הגן הבוטני בטכניון, צילום: עמרי זילכה

הדוכן של התימני ורמי פירות ירקות ופירות

מבנה שוק תלפיות הוא פנינה ארכיטקטונית עולמית שמכילה שוק ססגוני – חלק ממנו יצא מחוץ למבנה כמו שחיפה יצאה מחוץ לחומות העיר העתיקה. בין המוני הדוכנים שנפתחו מחוץ למבנה. אני הכי אוהב שניים: הדוכן הירוקים של התימני ודוכן הירקות ופירות של רמי – מקומות כמו פעם עם חווית שוק אמיתית ששמה את האדם במרכז במקום מרחב מהונדס ומנוכר כמו בקניון. זה חלק מהעניין של עיר – אנשים שאתה מכיר ומוקיר. בנייה טבעית שצומחת מעצמה והניגודיות בין המבנה המוקפד לבין הדברים שצמחו עם הזמן, לא כולם עם הרישוי התקני.

התימני ואני, צילום: נעמה סובול

הראיון

אני יוסי קורי, יליד 1971, דור שלישי בחיפה – סבא וסבתא שלי גרו בפינת הרצל-חיים. גדלתי וחייתי בחיפה מאז ומעולם. כשהייתי קטן היו שמים אותי על המרפסת להשקיף על כל התהלוכות ברחוב הרצל ואני זוכר את שכונת הדר בתפארתה. אמנם גדלתי באחוזה אבל כל הקניות, התרבות, בתי הקולנוע, הכל היה פה בהדר.

אני אדריכל ומתמחה באדריכלות ירוקה. יש לי יחידת אירוח בשוק תלפיות וחלל במדרגות הנביאים שמשמש כגלריה לאמנות ובסיס לאירועים ומיזמים משתנים.

חשוב לי לעשות את מה שאני עושה כי אני מרגיש שיש לי אחריות בתור תושב לעזור לעיר ולשכונה לחדש ימיהן כקדם. 

חיפה - לחדש את ימיה כקדם

ההתחלה

הכל התחיל בתקופת הקורונה – התחלתי ללכת ברגל המון ופתאום נזכרתי בעיר שאני כל כך אוהב. עברתי בכל אותם מקומות שהציתו אצלי את אותו הרעיון. משהו השתנה בגישה אצלי. הבנתי שאפשר גם ליזום ולעשות במקום רק להתלונן כתושב באופן פאסיבי ולחכות לדברים שיקרו.

בתקופת הקורונה כשהסתובבתי בתלפיות המשוגע היחידי שפעל פה היה אילן (חמארה תלפיות), קפה טלק היה לא רחוק משם, ואורי בן נעים, שהתחיל להשמיש את סירקין 21 שהיה נטוש עשרות שנים והפך את הבניין ללב הפועם של הציר – וזה יצר את המפץ הגדול של שוק תלפיות.

מצאתי את עצמי בקפה טלק של טל פרידמן, מוקף באמנים ואקטיביסטים והמקום הפך להיות כוורת של רעיונות ויוזמות. קיבלתי את התחושה שאני לא המשוגע היחיד ושאני לא פועל בוואקום – יש קהילה מדהימה בהדר – מגוונת ופעילה.

היתרון של סירקין 21 לא בא על חשבון המרקם הקיים של אנשים שחיים במקום אלא יצר נקודת עניין לשכונה דבר שהוסיף רובד של ביטחון ועזרה מהעירייה שהבינה שרחוב סירקין מחייב השקעה וטיפוח. אין פה תהליך של ג'נטריפיקציה שהאוכלוסייה המקורית מוחלפת אלא עצירת מגמת ההזנחה והתחלה של ריפוי.

הדר היא גם סוג של עיר ענקית (עיר בתוך עיר עם למעלה מ-40 אלף תושבים) ויש מקום לכל האנשים החדשים שמגיעים. לא משנה כמה יגיעו מבחוץ המאסה הקריטית היא של האוכלוסייה שגרה פה שהיא הראשונה להרוויח ממגמת השיפור. היזמים, המשקיעים והתושבים החדשים הם אלו שיתקשרו למוקד העירוני ויתלוננו על כל מפגע חדש וישן בניגוד לתושבים הוותיקים שמעולם לא הרימו טלפון או שהתייאשו באיזה שלב כי זה לא השפיע.

אורי בנעים - החיה את סירקין 21 צילום: יוסי קורי
טלק - האיש והקפה, צילום: יוסי קורי

יחידת האירוח

התחנה הראשונה הייתה באמת הדירה בשוק תלפיות. הדירה נמצאת לא רחוק מהמבנה המקורי של שוק תלפיות שתוכנן על ידי האדריכל הגאון משה גרסטל. הוא נתן מענה מודרניסטי לשוק הים התיכוני. לא עוד בזארים פתוחים אלא מבנה מוגן שנולד על רקע המתיחות הביטחונית. חלונות הפס ותקרת הזכוכית המקורית הכניסו המון אור טבעי מרוכך.

בדירת האירוח האקולוגית שנמצאת דקה משם יש סל קניות לאורחים והם יכולים ללכת לעשות קניות ולבשל או לחזור מהחופשה הביתה עם מצרכים. אני מתבסס על האנשים שנמצאים כאן. החל מהמסגר והנגר דרך בתי הקפה, המסעדות והאמנים. לבוא ללון לרוב ליותר מלילה אחד, ללכת לשוק תלפיות ולהנות מכל מה שיש לעיר להציע.

חיזוק הכלכלה המקומית מאוד חשוב. בד"כ הכסף נשאב החוצה מחיפה למרכז אבל כאן אנחנו עושים ההיפך ומראים שאפשר.

יחידת האירוח בשוק תלפיות, צילום: יוסי קורי
יחידת האירוח בשוק תלפיות, צילום: יוסי קורי
יחידת האירוח בשוק תלפיות, צילום: יוסי קורי
יחידת האירוח בשוק תלפיות - מבט מלמעלה, צילום: יוסי קורי

הגלריה

הגלריה קיימת שנתיים ונמצאת במדרגות הנביאים. מאז ספטמבר 2023. היא מביאה אליה אמנים חיפאיים ועבודות בהשראת חיפה היו כבר כעשרים תערוכות. בשנתיים האלו הגיעו אלפים רבים של אנשים ובסוף זה מייצר הד וגורם לציר הזה של הנביאים-סמטת חטיב שהיה מאוד משמעותי לחיפה – להתעורר.

סמטת חטיב עוברת לאורך החומה המערבית של חיפה שכיום אין לה כבר זכר, ומדרגות הנביאים היו בין השבילים הראשונים שיצאו אל מחוץ לחומות העיר ועלו במעלה ההר לטובת המבנים הראשונים שנבנו מחוץ לחומה מאה ה-19. סגירת סמטת חטיב לרכבים הפכה את הרחוב למקום נחמד של בילויים עם מסעדות, בית קפה, סטודיו לקרמיקה ועוד. בעיני היה קיים עדיין הנתק שבין העיר התחתית להדר ואנשים הפסיקו להשתמש במדרגות הנביאים על מנת להגיע ברגל ממקום למקום. לכן באחד השיטוטים שלי בעיר כשראיתי שלט למכירה על מחסן ישן במדרגות חשבתי שזה יכול להיות הזרז שיחזיר את ההליכתיות לשם וישפר את מצב הרחוב.

בנקודה הספציפית של הגלריה בתוך מבנה הקמרונות העות'מאני והרצפה המקורית אנחנו מראים שיש זיכרון היסטורי של העיר, הוקרה ושימור. על בסיס הזיכרון הנוסטלגיה אפשר גם לבנות עתיד שמבוסס על קהילתיות ותרבות שממשיכה את העבר ולא ממציאה הכל מאפס.

החלל של הגלריה מאפשר לה להיות הרבה דברים בזכות תכנון מודולרי. גם פנימית וגם כלפי חוץ –
כלפי פנים: גלריה, אולם קולנוע קטן, קורס קיץ ללימודי קיימות (שת"פ עם אוניברסיטת חיפה) ועוד.

כלפי חוץ: להוציא דברים החוצה, דוכנים, טריבונות, ירידים, מקומות להקרנת סרטים, הופעות ועוד.

ביחד עם קהילת הדר ומתנ"ס הדר עשינו אירועי שתילה לאדניות לצידי המדרגות שהיו מוזנחות עד שהתושבים לקחו את האחריות, אירגנו שבוע סופר מקומי וירידי אמנות עם דוכנים של יוצרים מהשכונה ואנחנו נשמח לכל רעיון או יוזמה שיתעוררו בעקבות ההצלחות של כל מה שנעשה עד כה.

גלריות ומוזיאונים הם בד"כ מאוד סטריליים ומנותקים מהסביבה וכאן יש חיבור מאוד עמוק של המקום כולל הדלת שיש עליה את העבודה של בן משיח – פורטרט של חסן שוקרי. המטרה היא שכל מי שהולך במדרגות יידע שהייתה כאן האישיות הזו. ראש עירייה שהיה מאוד מתון וחיבר בין היהודים והערבים. ראשי עיר לרוב מדברים רק על הישגי הקדנציה שלהם ועל אלו שהחליפו שהיו רעים או לא מורגשים. ראש עיר טוב באמת מייצר המשכיות ורואה את טובת העיר על מורשתה ועל עתידה.

הגלריה - מבט מבפנים, צילום: יוסי קורי
הגלריה בצורתה המורחבת עם המדרגות, צילום: יוסי קורי

החזון

לסיכום אפשר להגיד שחיפה התברכה בהמון מעלות, יש לה טבע נפלא, אדריכלות מפוארת, היסטוריה מרשימה ועתיד ורוד, אבל בעיקר אנשים נפלאים שגרים בה ומתקבצים אליה במטרה לייצר מציאות שפויה ומתונה של חיים בעיר קוסמופוליטית. בהדר במיוחד אפשר לראות באותו הרחוב חילונים ודתיים, יהודים, ערבים, נוצרים ודרוזים, חברי קהילה להט"בית, עולים מרוסיה, אוקראינה ואתיופיה, תיירים מחו"ל ועוד שכולם מרגישים שהם חלק שווה ותורם בעיר. יש לנו כתושבים גם אחריות על הסביבה ולכן ככל שתהיה יותר מעורבות מצד התושבים נוכל לייצר מגמות חיוביות באזורים רבים בתוך העיר. גם פעולות קטנות של כל אחד מאיתנו יצעידו את העיר לחזית המפה העולמית, כל המרכיבים הטובים כבר נמצאים בה, רק צריך לערבב היטב ולהגיש.

שוק תלפיות בתחילת הדרך
האור הטבעי נכנס אל מבנה השוק מתקרת הזכוכית
האור הטבעי נכנס אל מבנה השוק מתקרת הזכוכית

לאירוח בדירה החלומית של יוסי בשוק תלפיות לחצו כאן

תוכלו לעקוב אחרי האירועים שקורים בגלריה ולהצטרף אליהם כאן 

חתול חיפאי, צילום: יוסי קורי

הישארו מעודכנים!

קבלו פוסטים חדשים בבלוג ועדכונים על סיורים

© כל הזכויות שמורות. תרבות אכילה. נעמה סובול. 2019

תהיו חברתיים :)
בפייסבוק
בטוויטר
במייל

תגובה אחת

  1. כל הכבוד יוסי על החזון והפעילות. יישר כוח

לסיורים קרובים

ליצירת קשר

עוד מהבלוג