קפיצה קטנה לחו"ל בירושלים

טוב, אז הבטחתי לכם פוסט מורחב על ירושלים ואני מרגישה צורך מוזר לקיים 🙂

ירושלים – כל כך הרבה דברים נכתבו עליה, כל כך הרבה שירים וסיפורים, ועדיין – לא הכל נכתב.
למכורת ירושלים שכמותי, לא להיות בה כמעט שנתיים, היה סבל לא קטן. תארו לעצמכם את השמחה שאחזה בי כשהבנתי שאני נוסעת לירושלים יחד עם אהובי ואפילו יש לנו מקום להתארח בו ומארחים מופלאים כמו אחי ונגה.

ואם לא די בכך, את מי אני פוגשת באוטובוס בדרכנו לתחנה המרכזית? את טליה ביקסון הירושלמית לשעבר שגרה עכשיו בחיפה. אני וטליה מנהלות יחד את דף הפייסבוק אירועי השבוע האמיתיים בחיפה ויצא לי לעזור לה בדבר או שניים לגבי חיפה. עכשיו היא החליטה להחזיר לי בריבית דה ריבית וכתבה לי רשימה מהממת של מקומות לבקר בהם שתספיק לי לפחות עד סוף העשור…

הנסיעה עברה לי מהר, הרבה בזכות השיחה הקולחת עם טליה ולפני שהספקתי להגיד רובינזון קרוזו היינו בירושלים. פסחנו על פני התחנה המרכזית ושמנו פעמינו לכיוון שוק מחנה יהודה. זה היה יום שישי והשעה היתה 10.30 בבוקר. הרגשתי מחויבות עמוקה לנצל את השוק עד תום לפני הסגירה (שבת המלכה). הלכנו בשוק, קצת תועים ותוהים, ובחור נחמד שפגשנו ליד מסעדת עזורה הבהיר לנו בלשון מאוד ברורה שלשוק יש בעצם ארבעה "מפלסים". זה היה מידע שמאוד עזר לנו ויעזור גם בעתיד. תודה לך, בחור אלמוני שאת שמו אינני יודעת, מי יתן ויהיה לך טוב בחיים!

אני הלכנו על המפלס העליון הסנובי (כמובן) וחיפשנו את גבינות באשר וממלכת החלבה. בלי להתכוון לזה, אלכס עצר ואמר: תראי איזה יופי! זה היה מקום לאכול שבחוץ היו עציצים גדולים וצבעוניים ושמשיות נחמדות. התקרבתי כדי לדעת מהו המקום הזה וגיליתי שהגענו לגמרי במקרה לקזינו דה פריז. מה גדולה ורבה היתה שמחתי! תכננתי להגיע לשם אבל לא תכננתי שזה יהיה כל כך בקלות. נכנסנו למסעדה והחלטנו – שותים משהו אלכוהולי (כן, על הבוקר! זה הדבר שמפריד בין חופשה לסתם יום רגיל). מטעמי התנזרות מגלוטן החלטתי לפסוח על אגף הבירות וחשבתי מה אוכל לשתות. נזכרתי בהמצאה הגאונית שסייעה לצדיקים לשתות בפסח – סיידר!

התלבטנו בין מספר סוגי הסיידר שהיו שם והבחירה נפלה על Savana Dry – סיידר דרום אפריקאי משובח ששתינו עם קוביות קרח. השילוב בין הבעבוע הקל של הסיידר לבין קוביות הקרח היה מדהים! ממליצה שאם תראו בתפריט את הסיידר הזה – תקחו אותו בשתי הידיים! הזמנו פלטת דגים כבושים שהיתה נהדרת והגיעה עם לחם ומטבלים טעימים. הברמן היה ממש חמוד וניהלנו שיחה תרבותית – בין השאר גם על הסרט מחוז 9 שהוא סרט דרום אפריקאי.

לאחר מכן, בעזרתם האדיבה של אחי ונגה, הגענו לעוזי אלי – דוכן מיצים מטורף לגמרי שמוכר שילובים מאוד לא קונבנציונליים כמו אתרוגת (כן, זה מה שאתם בדיוק חושבים!) ומעדן המלכים שזה בעצם שוקו ממש מתובל ומפולפל. המשקאות היו ממש טעימים! אבל אתם חייבים לראות את הסרטון הבא על העוזי אלי הזה. הוא קורע לחלוטין!

לאחר מכן, צעדנו לכיוון בר הגבינות של באשר, מוסד ידוע ומוכר בירושלים. בחנות הקטנה הצמודה נתנו לי לטעום גבינה כחולה נפלאה. וגם, זכיתי לדבר עם אלי באשר עצמו ולשאול אותו על הגבינה הפורטוגלית עם הארטישוק רק כדי לגלות שבישראל לא מביאים אותה. באסה…

המשכנו לחנות התה של לב, הזכורה לטוב מהכתבה של רונית ורד. מעולם לא ראיתי חנות מיוחדת כזו למוצרי תה, קפה וטבק. לב, מבין עניין, הסביר לנו על סוגים שונים של תה וטבק והחווה בידו על מקטרות שמחירן מסתכם ב 3 אפסים. סיימנו את הסיור באזור ב חליטת'ה – בית תה קסום שמתהדר בתפריט תה מגוון ומורחב, למתחילים, למתקדמים ולמומחים. לקחנו תה אולונג חלבי שלמרות שאין בו טיפת חלב, טעמו בהחלט היה חלבי וענוג. עם התה לקחנו ארוחת תה במדבר שכללה שיפודי חלומי (אופציה לטופו) וירקות קלויים על מצע ירוק לצד עלי גפן ולימון כבוש, חצילים קלויים בטחינה ותמרים ממולאים. היה מרומם נפש!

המשך יבוא מאוחר יותר (יש עוד הרבה לפנינו – תתכוננו!)

בתמונה: סקונס ביתי בעבודת יד בירושלים

לינקים:

אירועי השבוע האמיתיים בחיפה

קזינו דה פריז

חליט'תה

נ.ב – אנחנו שמחים לבשר כי הפרוייקט "תמונה וסיפור ליום" לקידום עסקים קטנים שפועל בדף הפייסבוק של הבלוג הועלה לבלוג עצמו בתור עמוד ומי מכם שאין לו חשבון בפייסבוק, מוזמן להיכנס ולעיין בו כאן.