האנשים שעושים את חיפה
מחר תיפתח תערוכה מסקרנת מאוד בפירמידה בשם "תרמית פירמידה – הכנסה פסיבית" באוצרותה של רות אופנהיים שנכנסה לפני זמן לא ארוך לתפקידה כאוצרת ומנהלת פרויקט סטודיו לאמנים.יות באגף התרבות שבעיריית חיפה.
אופנהיים מספרת בסטטוס שכתבה בפייסבוק שהתערוכה החלה מטקסט של איתמר מן שתהה מה מאפיין (אם בכלל) את סצנת האמנות בחיפה, ומרצון וסקרנות שלה להתנסות באוצרות פסיבית – המעבירה את מלאכת הבחירה והכניסה לתערוכה לאמניות ולאמנים עצמם. התערוכה מגיעה בזמן מאוד מסוים בפירמידה, זמן של שינויים, והרגיש שברגעים כאלו של "בין השמשות", זה מהלך נכון.
12 "סוכנים" ו"סוכנות" המייצגים קשת רחבה של עשייה אמנותית חיפאית נבחרו לקבל הזמנה להיכנס לתערוכה, בתנאי שהם מזמינים עוד שני אמנים או אמניות לבחירתם/ן. חבר מביא חברה מביאה חבר. התנאי הנוסף היה מגבלת גודל העבודות. מלבד זאת – כל אמן או אמנית היה יכול לבחור להביא עבודה אחת – איזו שירצה. מפה לשם – ותוך שלושה שבועות, הגענו ל(כמעט) מאה אמניות ואמנים (שמות כולם בהזמנה, לפי סדר ההרשמה שלהם לתערוכה).
את הטקסט המקורי של איתמר מן על אמנות חיפאית אפשר לקרוא כאן.
ישבנו עם רות אופנהיים לשיחה על התערוכה, על אמנות ועל חיפה.
קרדיט לצילום של רות: מארק יאשאייב
מה הייתה ההשראה לתערוכה?
תערוכות כאלו נעשו בעבר. לא הייתה פה איזושהי המצאה. אם אלו תערוכות של אמן מזמין אמן (הייתה אחת כזו בפירמידה ביוני שעבר שאצר יעקב חפץ) או תערוכות בשם תרמית פירמידה (בעיקר מצאתי באנגלית).
אבל קודם כל – לא הרגשתי שיש לי צורך לחדש. יתרה מזאת – לא הייתה לי כוונה לשים את עצמי במרכז (כאוצרת). אולי זו הייתה ההשראה. היה צורך לאצור תערוכה בפירמידה בזמן שבין סיום התפקיד של שמעון אלון ועד שיבחר או תבחר מנהלת או מנהל חדשים. יכולתי בקלות להביא אוצר/ת מבחוץ או לאצור תערוכה של אמנים שאני מכירה ונוח לי לעבוד איתם.
אבל הרגשתי שזה לא הזמן המתאים לעשות משהו עם תימה אוצרותית או אמירה וטעם מסוים, אלא להיפך – לפתוח את הדלתות. לנסות ולהזמין כמה שיותר אמנים פנימה, ולא בקול קורא – אלא שיזמינו אחד את השנייה ושננסה להגיע לכמה שיותר. כדי שקצת מהאחריות תעבור לאמניות והאמנים עצמם. השינוי היה אולי בכמות. לא מדובר בתערוכה של 20 – 30 אמנים, הגענו כמעט למאה!
מי היו 12 האנשים הראשונים שקיבלו את המשימה? מאיזה בחירות שהם בחרו הופתעת ומה הן היו?
ינאי קלנר, יעל בלבן, זיו שמח, חמודי גאנם, טליה בן אבו, מארק יאשאייב, יעקב חפץ, קטיה אנסקי, אשרף פואחרי, לירון אוחיון, ואור שלומן.
מתוכם עשרה שיתפו פעולה והזמינו. חמודי גאנם הזמין את אמא שלו, ויעל בלבן הזמינה משורר. האמת שאלו סוג ההזמנות שקיוויתי שיקרו. ציפיתי שיותר אמנים יתחכמו וינסו להסיט את התערוכה למסלולים שונים ובלתי צפויים. גם הבחירה ב12 הראשונים הייתה מניסיון לכוון לייצוג רחב ופחות צפוי. זה נכון שאני מכירה את כל מי שהזמנתי, אבל בחרתי באנשים שידעתי שישתפו פעולה. אחרת זה לא היה מצליח.
באוצרות מנסים ליצור איזושהי אימרה, התכתבות או הרמוניה בין העבודות. איך אפשר לעשות זאת בעבודות שהן סמי רנדומליות מבחינתך?
בגדול אכן אין תמה או אמירה בתערוכה מלבד המהלך עצמו. קלישאתי ככל שזה יהיה, אכן השלם גדול מסך חלקיו. שמרתי על כללים מאוד ברורים באופן שבו נתלו העבודות בחלל (סדר הכניסה שלהן). ניסיתי ממש לצמצם עד כמה שאפשר את ההשפעה שלי. אבל – בכל קבוצת עבודות כן ניתנה לי האפשרות להחליט מה נתלה ליד מה. ואני חייבת לציין שזה מאוד מפתיע לגלות שגם בעשרות עבודות שנכנסו ללא כל קשר אחת לשניה, מצאתי המון הקשרים.
למעשה, כמעט ולא הייתה עבודה אחת שלא התאימה. אני חושבת שזה בעיקר חיזק אצלי את ההבנה עד כמה אנחנו אסוציאטיביים, ושכמעט כל דבר מתחבר לכל דבר. אם אני אניח תפוזים ליד מגפיים – אני בטוחה שנצליח למצא המון הסברים והקשרים בין לבין. אם על ידי חיבורי צבע, טכניקה או נושא.
אחת הביקורות שאנשים מפנים לשוק האמנות היא שהוא משמש כדרך להלבין הון לעשירי העולם ושהערך הכספי של העבודות בו הוא שרירותי. האם אפשר לראות את התערוכה הזו כביקורת על שוק האמנות?
הייתי שמחה מאוד אם אפשר היה לטעון שיש שוק אמנות בחיפה והייתי מעבירה עליו ביקורת. כי אחד הקשיים של רוב היוצרים בחיפה הוא שאין שוק אמנות בעיר (כמעט ואין גלריות מסחריות בעיר ובטח לא כאלו שמציגות אמנות עכשווית). אם יש ביקורת בתערוכה הזו היא יותר ממסדית, ובצורת שאלה – בפני מי פתוחות הדלתות להציג והיכן. חיפה נחשבת פריפריה ביחס למרכז האמנות בתל אביב, אז כך שמראש יצירה בחיפה היא סוג של ביקורת. יכול להיות שבמצבים אחרים לא הייתי מגיעה להכיר ולא להציג את רוב האמנים שנכנסו לתערוכה. אז מבחינתי הביקורת היא גם עצמית.
איך היה המעבר לחיפה? מה ההתמודדויות שלך כאן? מה הגילויים המשמחים ומה חסר לך בחיפה?
יש לציין שהמעבר שלי הוא תעסוקתי. אני לא מתגוררת בחיפה (אלא בקרית טבעון, שהיא סוג של שכונה לא מאוד מרוחקת מהעיר מבחינתי). ההתמודדויות הן בעיקר של ללמוד ולהכיר את השטח. אנשים, פעילות. יש המון עשיה בחיפה שאינה ממסדית ואני שואפת להכיר כמה שיותר ממנה. אני חושבת שזה גם הקסם הגדול כאן. מבחינת חוסר, מנקודת מבט מקצועית – חסרים לי פה עוד חללי תצוגה של אמנות. למרות שגם כאן יש התעוררות מסוימת, אבל צריך עוד מקומות קטנים, חתרניים, וגם מסחריים. לא רק הממוסד.
איך את מתרשמת מקהילת האמנים כאן? מה מייחד אותה לדעתך ממקומות אחרים?
שהיא פתוחה באופן מרגש ויוצא דופן. יש פה מגוון גילאים וסגנונות יצירה ואיזושהי חוסר היררכיה שמרגיש מאוד אמיתי. אני לא יודעת להצביע על משהו שמייחד כי קשה להגדיר קהילה לפי עיר, זאת אומרת שיש פה הרבה מאוד תתי קהילות שפועלות במקביל עם כל משני נקודות מפגש והשקות. אני לא בטוחה שנכון וצריך להגדיר מה היא עשייה אמנותית חיפאית, אבל כן אפשר לשים לב שהרבה מהיוצרים בוחרים לחיות בעיר כי היא מאפשרת להם ליצור ולהתקיים באופן שפוי יותר, וזו בחירה עקרונית.
מה הפרויקטים שבדרך? איזה פרויקט היית רוצה לעשות אבל הוא לא באופק כרגע? מה החזון שלך לגבי האמנות החיפאית?
הדבר הבא יהיה סוף שבוע של חגיגת פתיחת פרויקט הסטודיו לאמנים שאני מנהלת. חמישי, שישי ושבת בסוף מרץ שיוקדשו לאמנים והאמניות שהתקבלו לפרויקט ויפתחו את הסטודיו לציבור. תהיה חגיגה.
הייתי רוצה ליצור קול קורא ליזמות תרבותית שיצא פעם בשנה, ויאפשר ליוצרים מקומיים להציע אירועים או פרויקטים שיבחרו ויקבלו תמיכה. זו לא תכנית מורכבת לביצוע. כרגע המכשלה היא בעיקר תקציבית.
חזון זו מילה גדולה. אני גם לא חושבת שנכון שחזונו של אדם אחד יקבע את הלך הרוח של סצנה שלמה. מה שכן – יחסים מקצועיים וטובים בין יוצרים וגופים בעיר זה מאסט. בסופו של דבר לכולנו יש אינטרס דומה. יותר חשיפה של העשייה שכבר יש פה לעוד קהלים – מחיפה ומחוצה לה. חיזוק הפעילויות האמנותיות שכבר קיימות בשטח ועידוד של עוד יזמות תרבותית עצמאית שאינה ממוסדת. הייתי שמחה גם שיהיה כאן שוק לאמנות עכשווית. למשל שמשרדי עורכי ועורכות הדין בעיר יתקשטו באמנות של יוצרים מקומיים שיקבלו כסף תמורת יצירתם.
"תרמית פירמידה – הכנסה פסיבית" – פירמידה.
פתיחת התערוכה תתקיים מחר, ה 24/2/22, יום חמישי בשעה 19:00
על הגרוב והמוזיקה:
אליק קוסמיק קונקשס
שעות פתיחה לאחר מכן:
ראשון – שבת 11:00-17:00
נעילה: 23/04/22
הישארו מעודכנים!
קבלו פוסטים חדשים בבלוג ועדכונים על סיורים
