שיר המדרגות (במקום פוסט הכרות)

מי שבאמת מכיר את חיפה יודע שאפשר לעבור את כולה בפחות מחצי שעה מלמעלה עד למטה, ברגל. זה רק דבר אחד שאנשים לא יודעים על חיפה. אבל מבחינתי הוא מייצג בצורה הטובה ביותר את המיס-קונספציה סביב חיפה. שמי נעמה ואני גרה 22 שנים בחיפה. בהתחשב בעובדה שאני בת 34 – מדובר ברוב המוחץ של חיי הבוגרים. ואני מחזיקה בדעה שהמון אנשים אשר מתגוררים בחיפה, מכירים את חיפה – אבל לא לגמרי. בעיניי זה יתרון ענק להיות תייר בעירך.

באופן כללי אני מאוד שמחה לגור בחיפה. נכון, יש לה בהחלט את החסרונות הבולטים שלה. היא בפריפריה. התחבורה על הפנים. אין פה ממש אופציות תעסוקתיות. יש ראש עירייה… טוב, לא נגיד עליו כלום כרגע. אבל חיפה היא המקום שהכי מזכיר את אירופה ואת אנגליה בפרט. היא העיר הכי ירוקה שאני מכירה בארץ ואם יורדים לעיר התחתית בהחלט אפשר לדמיין שאתם באירופה. המקומות בחיפה שלא מנסים להדמות לתל אביב הם מקומות עזים, אמיצים ונותנים תמורה עד האגורה האחרונה. נסו אותם ולא תצטערו. מילה שלי.

החלטתי לכתוב את הבלוג הזה כי אני בן אדם שמשתעמם מהר מאוד, חייב חוויות חדשות ומורד במוסכמות. אני בטוחה שיש עוד כמוני בקהל, והבלוג הזה הוא בשבילם. אם אתם אוהבים לאכול טוב, לבלות במקומות לא שגרתיים, אוהבים תרבות מכל הסוגים ולא נרתעים מהגיגים פוליטיים פה ושם, זה המקום עבורכם. מה יהיה פה? לא מעט מתכונים, ביקורות על פאבים ומסעדות, המלצות על אירועי תרבות בחיפה בעיקר (מן הסתם…), המלצות על ספרים וסרטים והגיגים שלי בכל מיני נושאים.

ולסיום: צבי פטרקובסקי, אחת ההבטחות הגדולות והלוהטות ביותר כרגע של חיפה, בשיר על חיפה שהיא לפעמים אירופה ולפעמים לא…