
ואדי ניסנאס – המדריך השלם בהחלט
אחת ההנאות הכי גדולות בלהיות חיפאי זו הירידה המסורתית לואדי ניסנאס בימי שישי או שבת להצטייד בכל טוב ומעדנים הביתה ועל הדרך גם לאכול איזו

אחת ההנאות הכי גדולות בלהיות חיפאי זו הירידה המסורתית לואדי ניסנאס בימי שישי או שבת להצטייד בכל טוב ומעדנים הביתה ועל הדרך גם לאכול איזו

אני לא טבעונית. וכן חיה עם זה בשלום, רוב הזמן. אבל יש מאחוריי לפחות שלושה ניסיונות כושלים. הלב שלי רך והנפש שלי חשקנית. אני לגמרי


אני ממש שמחה להציג כאן את המשכו של הפרויקט המשותף שלי ושל עומרי זילכה מהבלוג פינת רחוב. שוב שילבנו כוחות וכתבנו על שלושה מקומות בילוי מאוד

הרבה זמן לא כתבתי כאן אבל היום הגיע, הרגע הגיע ועכשיו זה עכשיו! אני ממש שמחה להציג כאן פרויקט משותף שלי ושל עומרי זילכה מהבלוג


יום רביעי בערב. מוצאי יום כיפור והשעה כמעט 22:30. מועדון "הסירופ" שבעיר התחתית מתחיל להתמלא. יש דיבורים נרגשים באוויר, המון חיבוקים ואווירה מעט חגיגית. היום

לחם. הדבר הבסיסי הזה שיכול להקנות לך ארוחה שלמה בכמה דקות עם המילוי או הממרח הנכון. אף אחד לא יכול לעמוד בפני ריח של לחם

"השמועות על מותי היו מוגזמות למדי" (מארק טווין) לחיפה תמיד היה איזה קטע עם שירה. אני זוכרת כשהייתי תיכוניסטית, הגעתי בדרך לא דרך לערבי השירה

חֵיפָה בַּחֹרֶף הִיא חִתּוּךְ עֵץ יַפָּנִי שָׁם מְצַפֶּה לִי מֶשִׁי הַגֶּשֶׁם, הָרַךְ בַּגְּשָׁמִים. לַבְנִין הַכְּרוּב נִרְדַּם לוֹ בַּשִּׂיחִים הַלַּחִים וּמִן הַשְּׁלוּלִיּוֹת שְׁלַל הֲזָיוֹת עוֹלוֹת כְּאֵד