עין הוד: אי בזרם החיפאי
בא לכם לצאת להרפתקה חדשה ושונה אבל בלי יותר מדי להתרחק מהבית? צאו מהעיר, סעו דרומה ותעלו על כביש 4 הישן לצד רכס הכרמל. כשתרגישו שהאמנות קוראת לכם – קחו שמאלה ותעלו לרגל לעין הוד. הגעתם לכפר אמנים ייחודי, עם יותר פסלי חוצות מאשר תושבים, מקום בו כל סמטה היא עולם ומלואו. האוצרת של הגלריה לאמנות עין הוד – צאלה קוטלר הדרי – הזמינה אותנו לסיור בכפר המקסים הזה ועשתה לנו היכרות מחודשת עם המקום המיוחד הזה.
על הדרך היא גם סיפרה לנו אנקדוטה: את עין הוד תכלס הקימה חיפה. עם ייסוד הכפר על ידי האמן מרסל ינקו וחברים נוספים בשנת 1953 ראש העיר המיתולוגי אבא חושי של חיפה נתן את הגיבוי מול המנהל ולכן הכיכר המרכזית של הכפר קרויה על שמו. בעבר עין הוד הייתה בעצם שלוחה של חיפה. היום היא אמנם שייכת למועצה אזורית חוף הכרמל אבל תחשבו כמה מגניב היה אם היו שאטלים או קווי אוטובוס סדירים שהיו יוצאים כל חצי שעה לכיוון שכונת עין הוד, לא?
את הפסלים (למעלה מ 150) תפגשו בכל מקום, כבר בדרך מהחניה למרכז הכפר. אל תפספסו את האפשרות להצטלם עם בני זוג שפוסלו על ידי בנימין לוי בעמידה בתוך קופסת שימורים ועם עבודות של ליאון ברונשטיין, שמפשטים את גוף האדם לכדי תנועה. זה גם המקום לעצור ולספוג את הנוף: הירוק של צמחייה והכחול-עמוק של הים.
היו כאן ימים עליזים במיוחד בשנות השישים והשבעים, מספרת צאלה, במיוחד עם "הרכבת" של אמנים ובליינים מתל אביב שחגגו במועדון של איצ'ה ממבוש, סדנאות פתוחות לקהל הרחב בתחומים השונים ואפילו בשנות ה 90 ובעשור הראשון של שנות האלפיים רבים אהבו להגיע למקום של "דני בירה" שהיה מוסד מכובד ביותר. עם השנים הלכה עין הוד והסתגרה בתוך עצמה והאורחים מבחוץ פחות הגיעו וגם כשהגיעו – הם לא הרגישו את הרוח המקומית של הכפר. אבל היום רוח חדשה מנשבת בעין הוד – לא מעט בזכות פעילותה הנמרצת של צאלה ועוד כמוה ובזה בעצם הכתבה הזו או יותר נכון המדריך הזה עוסק.
רצינו לדבר על הזרימה של עין הוד, על הוייב שלה ועל כך שאי אפשר להבין את אותם בלי שיטוט בסמטאות, ישיבה באחד ממקומות הקולינריים הקטנים, הכרות עם האושיות המקומיות, צפייה בהופעה באמפיתאטרון וביקור בגלריות/מוזיאונים. כי זה המכלול שעושה את עין הוד. זה הכל ביחד. אי אפשר לבוא למשהו אחד ולהבין את עין הוד. אז יצאנו לעבודה ולמלאכה להכיר את עין הוד בשבילכם!
התחלנו את יומנו בגלריה לאמנות בעין הוד שהיא למעשה האבן השואבת של הכפר וסביבה מתנהלת כל הסצנה. גילה של הגלריה הוא כגילו של הכפר – היא הוקמה באחר הבתים העתיקים בשנת 1953 והתרחבה מאז.
סמי מאפים (סמי בורקס)
בגלריה חיכו לנו המאפים של סמי – עורך ספרותי ביום ואופה מוכשר בלילה. המאפים של סמי הפכו ללהיט בעין הוד והכינוי שלו בכפר הוא סמי בורקס 😊. פגשנו גם את סמי שסיפר לנו שהתחביב של האפייה התחיל בכלל בזמן הקורונה.
"באותה תקופה נערך יריד פעם בחודש בימי שישי ואנשי המקום היו מביאים לשם תוצרת מקומית וגם אני התחלתי להביא מאפים. המאפים שלי הם כפריים, פשוטים. אני עושה ניסויים כל הזמן. הכל אני עושה בבית בתנור ביתי. זה התחיל מעשרים-שלושים מאפים בקורונה ועכשיו יותר ממאה לפעם. מבחינת הרקע שלי, עבדתי הרבה במסעדות בשנות העשרים לחיי."
עברו כבר ארבע שנים מאז והמאפים הפכו למצרך מבוקש ביותר בקרב יודעי דבר. אנחנו טעמנו מאפה תפוח אדמה ופרמזן, מאפה חצילים עגבניות ופרמזן, מקל עם גבינה מלוחה ומאפה ותרד/מלוחה
עדשים, ג'ינג'ר ודלעת. הכל היה טעים להפליא.
את המאפים הוא ממשיך להציע באירועים מיוחדים ובירידי אוכל המתקיימים מפעם לפעם בכפר.
גלריה לאמנות עין הוד
יצאנו לשיטוט מודרך בגלריה. התערוכה המרכזית כרגע בגלריה היא "מוקדי – ביקור חוזר" הכולל מחווה מיוחדת למשה מוקדי, הוא היה אמן ותיק ורב פעלים שקצת נשכח. מרסל ינקו הזמין אותו לעין הוד ומאז הוא התגורר ויצר כאן. מוקדי צייר, פיסל, עיצב תלבושות תיאטרון וחינך דור של אמנים בארץ. תעשו סיבוב בחדר רחב הידיים שמוקדש לו, שבו על הספה באמצע "הסלון" כדי לצפות בראיון איתו – ואז תעשו עוד סיבוב. אנו מבטיחים שתראו את מוקדי בעיניים חדשות.
באופן כללי יש כאן גוורדיה רצינית של אמנים שעוסקים במופשט. הם רחוקים מאוד ממוקדי ההשפעה ואם אין דור המשך הם נשכחים ונעלמים. מצד שני יש גם אמנים עכשוויים שמתגוררים כאן. בשנה האחרונה בית נורה קובי – מארח אמנים צעירים מישראל. עד כה אירח הבית אמנים מדיסלדורף במסגרת חילופי אמנים. עכשיו יש פרויקט חדש של אירוח אנשי אמנות ותרבות. במסגרתו פגשנו את האמנית הילה שפיצר שמתארחת בו כרגע והיא התלוותה אלינו לסיור.
לצד התערוכה של מוקדי, יש גם תערוכה קבוצתית של אמני עין הוד. תערוכה ממוזגת הכוללת אינסטליישן וידאו – אור – סאונד ומים. קיר אמן לשי זילברמן שהתארח בתכנית הרזידנסי החדשה של בית נורה קובי וגם תערוכה מפתיעה של ילדי עין הוד עם השם המבדח "הילד שלי יודע לצייר ככה". התערוכה הראשית הבאה תהיה בנושא הרגיש ביותר בישוב – הנרטיב של הכיבוש בעין הוד, שכידוע משמר את שם הכפר הערבי וגם, האופן ייחודי, את בתי הכפר. כאן עצרו את הבולדוזר ובמקום להרוס, שימרו את הבתים הקיימים. סביב זה נסוב דיון טעון ובכך תעסוק התערוכה.
ממש מול הגלריה נמצאת מסעדת דוניה רוסה הותיקה.
מסעדת דוניה רוסה
רוב האנשים שהסתובבו בשלושים השנה האחרונות בעין הוד מכירים את מסעדת דוניה רוסה שנמצאת בכיכר אבא חושי והפכה כבר זה מכבר לחלק בלתי נפרד מהנוף המקומי. זהו עסק שנפתח על ידי משפחה שהגיעה מארגנטינה ומגישה את הקלאסיקות הגדולות כמו בשרים משובחים המיושנים במקום, מגוון יינות וכמובן קינוחים המבוססים על שוקולד וריבת חלב. דואגים כאן גם לצמחונים ולטבעונים אז אפשר להיות רגועים.
פאב צ'וצ'ו - פאטיו
אם לא הספיקו לכם האופציות בדוניה רוסה או שבא לכם לאכול במקום קצת יותר משוחרר עם אווירה מיוחדת, צ'וצ'ו פאטיו הוא המקום בשבילכם. הוא צמוד למסעדה ושייך לבעליה ונפתח לכבודו של האמן החמוד ביותר בעין הוד – סרחיו צ'רניאק!
תמצאו כאן כריכים מפנקים, המבורגרים, סלטים ומבחר רחב של קוקטיילים. העיצוב של המקום הוא צבעוני ובוהמי בדיוק כמו ההשראה שלו – צ'וצ'ו. את הכינוי צ'וצ'ו הוא קיבל כשביקש קצת בירה והשתמש במילה צ'וצ'ו להמחשת הכמות.
המפגש עם צ'וצ'ו
אחרי הביקור בצ'וצ'ו פאטיו, תרצו בוודאי לגלות מיהו הצ'וצ'ו הזה על השלט? צאלה לקחה אותנו לפגוש את סרחיו "צ'וצ'ו" צ'רניאק – אמן אוטודידקט יליד צ'ילה. ביתו מלא בציורי פורטרט ונוף רבגוניים, שעליהם שומרים חתול וכלב קשישים. לדעתנו, יש משהו אימפרסיונטי ביצירות האלה וגם משהו נאיבי במקצת, אבל אתם תחליטו.
קונטיינר גלריה-קפה
משם המשכנו למקום מיוחד וקסום שנקרא קונטיינר. זה גם סטודיו למוסיקה וגם חנות לקרמיקה, גם בית קפה וגם מקום להופעות וירידים. כל זה קורה בתוך קונטיינר ששימש כמחסן. את המקום פתחו האמנית שירה מלמד ובעלה המוזיקאי סאן שהפכו את הקונטיינר המשומש למיזם היצירתי והרב תכליתי הזה. טעמנו כאן קפה משובח, חליטת סיידר טעימה ומאפים נהדרים שהמצטיין בהם היה מעין מאפה-פרעצל שוקולד מריר.
בזמן שישבנו בלב כל היופי הזה דיברנו על כך שבעצם חיפה ועין הוד הן באותו הרכס, אבל המדרגה בעין הוד היא נמוכה יותר. במקום להשקיף על הואדי כמו בחיפה אתה כבר בתוך הואדי. הים כ"כ קרוב. בשונה מחיפה שהיא עם הגב אל הואדי, כאן היישוב פונה אל הואדי, מה שנותן את ההרגשה של חיבור וניתוק באותו הזמן.
הפסלים של יעל טאוב מלמד
סבתא של שירה הייתה הפסלת יעל טאוב מלמד – מראשונות האמנים בכפר. שירה בילתה בעין הוד זמן רב מילדותה. היום כל משפחתה מתגוררת כאן. הבית של טאוב מלמד נמצא ממש מעל לקונטיינר וחלק גדול מפסליה השתמר ומוצג לראווה. זאת בזכות המשפחה שדאגה להציל ולשמר את עבודותיה. למרבה הצער, יש משפחות רבות שלא מטפלות בעזבונות של האמנים בעין הוד. יש בגלריה ארכיון מלא של יצירות וכרגע הגלריה לאמנות עין הוד וצאלה בראשה עושות פעולות של שימור והצלה כדי שהציבור והכפר לא יאבדו יצירות.
טאוב מלמד ז"ל, ילידת צרפת, עלתה לארץ במסגרת גרעין התיישבות לקיבוץ חניתה, אך לא היה גורלה להיות מפריחת שממה מן המניין. היא היתה אחת ממייסדות כפר האמנים בשנת 1953 ועבדה בקרמיקה בגבס, חיתוך עץ ועוד. שווה לבוא ולראות את פסליה הרבים שהם בעלי שובבות גרוטסקית כובשת. הם עומדים כרגע בחוץ תחת גגונים קטנים, כאילו שהם מחכים לאוטובוס, דבר חמוד כשלעצמו. אוצרות טובה או יד המקרה?
גן אולי
כשאתם מטיילים בין בתי הכפר, אנחנו מבטיחים שתיתקלו באחד ממאה וחמישים פסלי החוצות שבישוב ואינספור עבודות המוצבות בגינות לצד בתי האמנים. אנחנו ממליצים גם להגיע לגן אולי (Olly) על שם שמואל "אולי" גבעון, איש פלמ"ח ועלייה ב' ותושב הכפר. הגן שוקם לאחר השריפה הגדולה בכרמל. תוכלו לראות כאן מגוון של פסלי חוצות מעניינים שהם חלק מניסיון שהיה כאן לעשות גן תערוכות מתחלפות של פסלי חוץ. לצערנו הניסיון הזה נכשל.
סמטת הסדנאות
ואם הביקור בין הפסלים העיר ממרבצה את נפש האמן שלכם, אנו ממליצים להגיע לסמטת הסדנאות לטיפול מיידי. כדאי ליצור קשר מראש ולבוא להתנסות במשהו חדש, בין אם זה ליטוגרפיה, קרמיקה, צורפות ועוד רבים נוספים.
מסעדת פיגם
אחרי גן אולי וסמטת הסדנאות עלינו לאמפיתאטרון. אלו מביניכם שהסתובבו באזור זוכרים אולי את קפה עין הוד והמסעדה המזרחית שהיו שם בעבר אבל לפני שנה וחצי נפתחה כאן מסעדה שווה ביותר. מסעדת פיגם מגישה את האוכל המזרח תיכוני הפחות מוכר ולא יהודי בהכרח. כאן לא תמצאו את השטאנץ הקבוע שכולל עלי גפן, מג'דרה, קובה, חומוס ועוד אלא אינטרפרטציה של שף המסעדה דן זוארץ על מתכונים שמצא כשהחל להתעמק בספרות אוכל מימי הביניים.
זוארץ עבד במסעדת דלידה שבתל אביב עד הקורונה. בתקופה הזו הוא גילה את עין הוד דרך בת זוגתו משי שאמה נשואה לאמן דן חמיצר. הוא התוודע לטבע והנוף המזרח תיכוני כמו עצי הזית והפיגם (צמח המשמש לתיבול וכתרופת סבתא). אז גם התחיל להסתובב באזור. במהלך שיטוטיו הוא הגיע למושבה בת שלמה ונוצר קשר עם היקב שם. עד היום מגישים יינות משם במסעדה.
כאמור הוא החל לחקור את האוכל הים תיכוני מימי הביניים ועד לימינו ופיתח את השולחן המזרח תיכוני עם המזות הקטנות ועם הערק (במסעדה קיים תפריט מיוחד לערק). זהו הקונספט הייחודי של פיגם. תפריט האוכל פה משתנה כמעט כל הזמן. הרבה פעמים החומרים הם אורגניים או ברי קיימא והמטבח מתבסס על חומרי גלם מקומיים דוגמת דגים ופירות ים מחוף הכרמל, ליקוטים עונתיים מההר ועבודה עם מגדלים אזוריים.
מומלץ במיוחד להגיע כשיש הופעה באמפי שהתחדש בשנים האחרונות ומופיעים בו מיטב המוזיקאים – לסעוד במסעדה בעת הופעה בשקיעה זאת חוויה אמיתית. במהלך ההופעות ניתן להזמין מקום במסעדה ולהנות מארוחה מקדימה מעולה.
אכלנו כאן לוביה מקדוס וקשקבל עיזים (הולך מעולה ביחד למרות מה שחשבנו), קובהנייה ות'ום (ממרח שום ערבי טעיםםם), תפוח אדמה בלדי, רוטב בצלים שרופים, ביצה ועמבה (מעין טייק אוף מעניין ממש על סביח), פרוסות דג נא בתחמיץ מרענן ואספרגוס, פירה תירס, גבינה צ'רקסית מעושנת ואבקת עלי תאנים (שילוב טעמים מפתיע בכמה הוא טוב). קיבלנו גם טעימה מהפול שבושל חמישה ימים עם טחינה ומהחריימה שהיו מנות מעולות. ניכר שיש כאן יד יצירתית בצורה יוצאת דופן והטעמים מדויקים מאוד ושונים (בקטע טוב) מרוב האוכל שיוצא לכם לאכול בד"כ.
שמן זית עין הוד
עין הוד עטופה בחגורת זיתים. מדובר על כרמי עצי זית עתיקי יומין. במרחבים האלה התקיימו בשנות התשעים גם ביאנלות לפיסול וגם שביל ישראל עובר דרכם. זהו מרחב מאוד מיוחד עבור צאלה. היא אוהבת מאוד שההכנסות ממכירות השמן הם לטובת שיקום וטיפוח עצי הזית העתיקים. תוכלו להשיג את השמן למכירה בחנות הגלריה המקסימה שכוללת עוד הרבה מוצרים מיוחדים שתמצאו רק כאן כמו פריטים נדירים ומהדורות חד פעמיות הקשורים ליצירות האמנות שהוצגו כאן במהלך השנים.
לקריאה מורחבת על המיזם המקסים – כאן
טברנה ינוקיס
בדרך קפצנו גם לטברנה ינוקיס, ממש מתחת לגלריה, שמתאפיינת במטבח ים תיכוני. הכי יוון 12 דקות מחיפה. התפריט פשוט, צנוע ומשתנה. הקסם במקום הוא באווירת החו"ל שהוא מציע ובקצב הרגוע (ממש) שהוא משדר. אבל מדי כמה חודשים זה משתנה ויש טברנה יוונית אמיתית במקום עם אוזו שזורם כמו מים והרכב שמנגן לייב. היום (12.8) תהיה בטברנה הופעה של יאיר דלאל, הזדמנות לספונטניים מביניכם.
מכולת עין הוד
ואת ההפתעה הכי שווה שמרנו לכם לסוף. אם אתם רוצים להרגיש ואולי אף לפגוש את הרוח המקומית האמיתית של עין הוד – זו שלא מתוירת ואולי ממוסחרת – תעצרו לשעה קלה במכולת עין הוד או בשמה הלא רשמי יניב מכולת. זהו המקום בו מתכנס הפרלמנט של הכפר מדי בוקר. צריך רק לשבת קצת ולהקשיב ודברים קורים 🙂
יניב – קולנוען אוונגרד שמצלם סרטים בשילוב נון אקטרס מהקהילה (אנשים שאינם שחקנים מקצועיים) פתח את המכולת לפני כארבע עשרה שנה ומלבד מוצרי מכולת שנמכרים פה (תכלס זאת מרכולית ממש משודרגת עם דברים שאת חלקם לא נמצא אפילו בסופר מרקט הקרוב לביתנו) הוא גם מגיש קפה וגולת הכותרת – שייקים מושקעים, שווים וטעימים לאללה. את השלט של המקום, אגב, צייר צו'צ'ו. כן, אותו סרחיו שפגשנו ממקודם.
אנחנו לקחנו שייק תכלת עם אסאי, בננה,חלב קוקוס ושאר דברים טובים והתיישבנו ברחבה. זכינו לפגוש את ג'וליאן שגרן – אחד הפנטומימאים הגדולים שידעה מדינת ישראל. הוא חי כאן ממש ממול עם אשתו רולנדה שגרן שגם אותה המבוגרים שבינינו מכירים היטב. ג'וליאן אמנם בן למעלה משמונים אבל נשאר ג'נטלמן אנגלי מעודן עם חוש הומור יבש ונפלא ומאוד שמח להכיר אותנו והתרגש כשסיפרנו לו שגדלנו עליו. צאלה גילתה לנו שבדרך כלל גם דן חמיצר מגיע לכאן ועוד סלבס ותיקים מהיישוב.
הפעם, לא ביקרנו במוזיאון שנמצא ליד גלריה לאמנות עין הוד, מוזיאון ינקו דאדא, שהוא מוזיאון מרשים המציג את עבודות האמן, אחד ממייסדי הכפר ועבודות אחרות מתנועת דאדא פורצת הדרך, יחד עם תערוכות מתחלפות. המוזיאון תמיד מצליח לרתק ולהרשים, אז אל תפספסו. מוזיאון ניסכו לתיבות נגינה ולמוזיקה מכנית לא נמצא בסביבת הכיכר, אבל שווה להגיע לשם במיוחד כדי לגלות עולם אבוד של מוזיקה וטכנולוגיה.. כדאי מאוד לתאם ביקור מודרך עם ניסן מראש כדי לראות את תיבות הנגינה בפעולה.
גזור ושמור - כל המקומות שהיינו בהם
סמי מאפים – מומלץ לעקוב כאן למכירת המאפים הבאה.
גלריה לאמנות עין הוד – ימים ושעות פתיחה:
שני – רביעי 10:00 – 14:00
חמישי 10:00 – 18:00
שבת 11:00 – 16:00
הכניסה חופשית.
מומלץ לעקוב בפייס ובאינסטגרם לאירועים מיוחדים.
מסעדת דוניה רוסו
ימים ושעות פתיחה:
שני-חמישי: 12:00 – 23:00
שישי: 12:00 – 18:00
שבת: 12:00 – 21:00
פאב צ'וצ'ו פטיו
ימים ושעות פתיחה:
ראשון-שישי: 18:00 – 00:00
שבת: 13:00 – 00:00
קונטיינר גלריה-קפה
ימים ושעות פתיחה: שני – שבת 8:30 – 14:00
מומלץ לעקוב בפייס ובאינסטגרם אחרי האירועים שקורים כאן.
מסעדת פיגם
ימים ושעות פתיחה:
רביעי – חמישי 17:00 – 23:00
שישי 12:00 – 23:00
שבת 12:00 – 21:00
גן אולי – פתוח תמיד
סמטת הסדנאות – בד"כ בתיאום מראש כאן
טברנה ינוקיס
מכולת עין הוד
הישארו מעודכנים!
קבלו פוסטים חדשים בבלוג ועדכונים על סיורים
2 תגובות
שמי אופירה ואני מתגוררת בעין הוד 8 שנים.
אכן , מקום קסום לגור בו!! זכיתי!!
כתבה מצויינת ומרתקת המיטיבה לתאר את הכפר הקסום והיפה הזה על כל גווניו ועושה חשק לבוא לכאן, לבקר ולהשאר…!!!
אין עוד כמו עין הוד!
תודה!!
איזה כיף לשמוע שתפסנו בצורה טובה את רוח המקום ❤️❤️ ותודה רבה על המילים היפות!
סגור לתגובות.