כי האדם עץ השדה: המלצה על תערוכת הפרח 2023

ערך אחד העולה מהשזירה הוא הקולקטיביות. אמנית שיוצרת עם כוסות מים אמרה שיש להשתמש בכמה ולא באחת. רק אם השולחן קטן מדי יש להסתפק בכוס בודדת. בעזרת אלמנטים היא מחברת בין הכוסות הנפרדות ומרכיבה מהן יצירה אחת. לצדה עמדו מספר אמניות שהרכיבו יחד זר המאחד גם הוא צמחים ממספר כלים. כאן ניתן היה לראות לא רק איך האובייקטים הדוממים משתלבים. הן עצמן פעלו כגוף אחד באיחוד מרוכז של מחשבות ומעשים. אחזו באלמנטים ארוכים מאד יחד. תוך כדי כך התמקדו, כופפו, התייעצו, מיקמו ושוב בחנו, שינו וחוזר חלילה. שיתפו דעות ופעולה עד שהיו מרוצות כקולקטיב מהתוצאה. מעולם לא ראיתי שזירת פרחים בכזה תהליך עבודה.

ערך שני הוא החיבור לטבע. לשאלתי אחת מהן סיפרה מדוע בחרה בשם איקבנה לתיאור הטכניקה שלהן. בשפתן המילה בנה משמעה פרח. המילה איקה דו משמעית, מייצגת ארגון ויצירת חיים. זהו חיבור מילולי ערכי מרתק בפני עצמו. הקשר החיים ניכר כאשר נאמר מה יש לעשות אם עקב חיתוך ענף טרי יוצא ממנו שרף. התיאור כלל את המילה דם. הוסבר שכמו שיש לעצור דימום של פצע, כך יש לשטוף לפני השימוש את מקום החיתוך עד שזרימת השרף תיעצר.