בירה, סושי וסטייל – העיצוב שמאחורי שלושה מקומות בילוי חיפאיים
אני ממש שמחה להציג כאן את המשכו של הפרויקט המשותף שלי ושל עומרי זילכה מהבלוג פינת רחוב. שוב שילבנו כוחות וכתבנו על שלושה מקומות בילוי מאוד
אני ממש שמחה להציג כאן את המשכו של הפרויקט המשותף שלי ושל עומרי זילכה מהבלוג פינת רחוב. שוב שילבנו כוחות וכתבנו על שלושה מקומות בילוי מאוד
"אני שונא את דיסנילנד. היא מכינה את הילדים שלנו ללאס וגאס" (טום ווייטס) שיר שחלמתי על פראג כולם אמרו לי לנסוע לפראג. איך זה
אם תמיד חלמתם לנסוע לפריז, אבל הכי רחוק שהגעתם היה כרמל צרפתי. אם תמיד חלמתם לעלות על האייפל, אבל הכי גבוה שהגעתם היה מגדל הנביאים. אם תמיד
הרבה זמן לא כתבתי כאן אבל היום הגיע, הרגע הגיע ועכשיו זה עכשיו! אני ממש שמחה להציג כאן פרויקט משותף שלי ושל עומרי זילכה מהבלוג
יום רביעי בערב. מוצאי יום כיפור והשעה כמעט 22:30. מועדון "הסירופ" שבעיר התחתית מתחיל להתמלא. יש דיבורים נרגשים באוויר, המון חיבוקים ואווירה מעט חגיגית. היום
"כשיעלה היום שבו נשוב אל הפשוט" (ביום שיפלו הכוכבים, מילים: קובי אוז) שבוע מאז שחזרתי לחיפה. שבוע שאני מתלבטת איך לחלוק איתכם הקוראים את המחשבות
לחם. הדבר הבסיסי הזה שיכול להקנות לך ארוחה שלמה בכמה דקות עם המילוי או הממרח הנכון. אף אחד לא יכול לעמוד בפני ריח של לחם
"השמועות על מותי היו מוגזמות למדי" (מארק טווין) לחיפה תמיד היה איזה קטע עם שירה. אני זוכרת כשהייתי תיכוניסטית, הגעתי בדרך לא דרך לערבי השירה
חֵיפָה בַּחֹרֶף הִיא חִתּוּךְ עֵץ יַפָּנִי שָׁם מְצַפֶּה לִי מֶשִׁי הַגֶּשֶׁם, הָרַךְ בַּגְּשָׁמִים. לַבְנִין הַכְּרוּב נִרְדַּם לוֹ בַּשִּׂיחִים הַלַּחִים וּמִן הַשְּׁלוּלִיּוֹת שְׁלַל הֲזָיוֹת עוֹלוֹת כְּאֵד
חלק ראשון: בתוך החומות "עולים בשדרות הציונות שהיו פעם שדרות האו"ם שהייתה פעם טריק אל-ג'בל, דרך ההר, שהיה פעם הר ללא דרך וללא
קבלו פוסטים חדשים בבלוג ועדכונים על סיורים
© כל הזכויות שמורות. תרבות אכילה. נעמה ואלכס סובול. 2022. האתר נבנה ע"י אורן גבעוני