
בירה, צ'יפס וסטייל – העיצוב שמאחורי שלושה פאבים חיפאיים
הרבה זמן לא כתבתי כאן אבל היום הגיע, הרגע הגיע ועכשיו זה עכשיו! אני ממש שמחה להציג כאן פרויקט משותף שלי ושל עומרי זילכה מהבלוג

הרבה זמן לא כתבתי כאן אבל היום הגיע, הרגע הגיע ועכשיו זה עכשיו! אני ממש שמחה להציג כאן פרויקט משותף שלי ושל עומרי זילכה מהבלוג

יום רביעי בערב. מוצאי יום כיפור והשעה כמעט 22:30. מועדון "הסירופ" שבעיר התחתית מתחיל להתמלא. יש דיבורים נרגשים באוויר, המון חיבוקים ואווירה מעט חגיגית. היום

"כשיעלה היום שבו נשוב אל הפשוט" (ביום שיפלו הכוכבים, מילים: קובי אוז) שבוע מאז שחזרתי לחיפה. שבוע שאני מתלבטת איך לחלוק איתכם הקוראים את המחשבות

לחם. הדבר הבסיסי הזה שיכול להקנות לך ארוחה שלמה בכמה דקות עם המילוי או הממרח הנכון. אף אחד לא יכול לעמוד בפני ריח של לחם

"השמועות על מותי היו מוגזמות למדי" (מארק טווין) לחיפה תמיד היה איזה קטע עם שירה. אני זוכרת כשהייתי תיכוניסטית, הגעתי בדרך לא דרך לערבי השירה

חֵיפָה בַּחֹרֶף הִיא חִתּוּךְ עֵץ יַפָּנִי שָׁם מְצַפֶּה לִי מֶשִׁי הַגֶּשֶׁם, הָרַךְ בַּגְּשָׁמִים. לַבְנִין הַכְּרוּב נִרְדַּם לוֹ בַּשִּׂיחִים הַלַּחִים וּמִן הַשְּׁלוּלִיּוֹת שְׁלַל הֲזָיוֹת עוֹלוֹת כְּאֵד

חלק ראשון: בתוך החומות "עולים בשדרות הציונות שהיו פעם שדרות האו"ם שהייתה פעם טריק אל-ג'בל, דרך ההר, שהיה פעם הר ללא דרך וללא

(במקום הקדמה) ואדי / כרמית רוזן יוֹתֵר מִתָּמִיד וָאדִי נִיסְנַאס עַכְשָׁו אוֹתֶנְטִי עַל קִירוֹת הַבָּתִים לוּחוֹת מִתְלֵה הָעִירִיָּה חוֹגְגִים דּוּ-קִיּוּם שָׁרִיר, פּוֹאֶטִי: רוֹנִי סֹמֶק

כזכור לכם ביום ראשון השבוע, כתבתי כאן על ערב השירה הקסום שהיה באגף בצמוד לבישולים המדהימים של רפרם חדד והבטחתי לכם שיחה עם רפרם על

I never felt magic crazy as this" I never saw moons knew the meaning of the sea I never held emotion in the palm of