Homecoming

(שיר אהבה לעיר אחרת – מומלץ לקרוא בזמן שהשיר מתנגן ברקע)

חודש פחות יום. זה הזמן שנשאר עד לבחירות המקומיות בחיפה.
והזמן? הזמן הזה הוא זמן חגיגות.

חיפה תמיד במיטבה בחג הסוכות. תוססת ושמחה כמו ילדה קטנה ששמו לה זר פרחים על הראש ועכשיו כל הילדים בגן מתגודדים סביבה וכל מה שהיא צריכה לעשות זה לנשוף על הנרות שתקועים בעוגה שאמא הכינה במיוחד בשבילה. והיא שוכחת ברגע הזה את ההשפלות מהילדים האחרים, והזלזול. ואת העובדה שהיא לא ממש קיימת ולא נחשבת בעיני כמעט אף אחד כל השנה. שכולם חושבים שהיא אפורה ומשעממת, למרות שהיא יודעת, ומי שמכיר אותה טוב יודע, שהיא העיר הכי מרגשת בעולם והכי אמיתית והכי יפה.

והשנה, חיפה הכי מחוזרת בעולם. זו בת המצווה שלה – השנה יש בחירות. וגם החבר רוצה לרצות אותה וגם שאר המחזרים, כי הכלה תמיד יפה יותר כשיש לה מחזרים. והיא יוצאת ורוקדת בפסטיבל הסרטים וגם בפסטיבל שבעיר התחתית וגם לא לבקר את השכנים במסדה. ואחרי ה 22 באוקטובר, היא תבחר. היא תבחר את האהוב שלה. זה שיבטיח הכי הרבה הרים וגבעות, זה שיוריד בשבילה את הירח ויעשה ממנה ליידי אמיתית ולא הילדה הגבוהה, המבויישת שעומדת בצד במסיבות הכיתה.

ואז יתחילו הגמגומים והתירוצים וה"לא ידעתי" וה"זה ייקח הרבה זמן". כי פוליטיקאים סופם לאכזב. והיא תשקע בחלומות עבר מפוארים על השנים היפות שלה שבהן כולם רצו להגיע אליה ולגור בה.

חיפה. אהובתי. היה לך קיץ מסעיר וחגים מסעירים עוד יותר. ובכלל, מאז שהתחלתי לעקוב אחריך ולהעריץ אותך בגלוי, ולחלוק את ההערצה אליך עם רבים אחרים שכמוני מאוהבים ביושר ובתום שלך, קרו בך כל כך הרבה דברים נפלאים. כמעט כל הדברים הללו קשורים לאנשים. אנשים טובים עם המון אנרגיות ולהט ועשייה. אנשים שאף אחד לא שילם להם והם לא מנסים לעשות הון פוליטי על גבך. וגם נלחמו עבורך, חיפה. אני לא אזכיר שמות, אבל כל מי שקורא כאן, לפחות באופן קבוע וחי בך או אותך, יידע על אלו אנשים מדובר.

וגיליתי, גם בימים האחרונים, יוזמות נהדרות שעומדות להתרחש בך. ואני מתחילה לחשוב, חיפה, שאולי כל התוכניות הגרנדיוזיות והגדולות שמתכננים עבורך – אולי זה לא נחוץ בכלל. כי את כל כך יפה בתור מי שאת, וכל כך ראויה לתואר "מלכת הכיתה" ואת לא צריכה להיות או להעמיד פנים של מישהי שאת לא. רק דבר אחד חשוב. שלילדים שלך – התושבים – יהיה להם טוב. יהיו להם בתי ספר מצוינים לשלוח את ילדיהם ומקומות עבודה משגשגים ורווחיים ומרכז עיר או שניים הומים ופעילים ובטחון לעוברי האורח ברחובות.

ותרשו לי לסיים במילים הנפלאות שאורי וולטמן הקדיש לי ולחיפה:

"מה צריך בשביל להפוך מקום לעיר?

צריך קורת גג סבירה לישון מתחתיה. צריך רחובות נאותים להתהלך בהם. צריך בית-ספר טוב – כזה שיש בו מזגן, ומחשבים, ומורים מרוצים עם שכר הולם. צריך שיהיה גן ציבורי (כדי לראות ירוק בעיניים) ואצלנו בחיפה יש אפילו חוף ים (כדי לראות כחול בעיניים).

כדי להפוך מקום לעיר, חובה שיהיו חיי תרבות, כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם. שיהיה מקום להשמיע, לשמוע, לראות. שיהיה מקום ליצור בו אמנות, להקריא בו שירה, לשמוע מוסיקה, ולחשוב. חובה גם שיהיה מי שידווח על חיי התרבות האלה, ובהקשר הזה מומלץ מאוד הבלוג החיפאי "תרבות אכילה" (https://www.tarbutachila.com/), שבלעדיו – הרבה מהדברים היפים שיש לעיר הזאת להציע היו נשכחים או הולכים לאיבוד.

מי שאחראית על הבלוג הזה, Naama Sobol, מחפשת עבודה באזור חיפה (ר' פרטים למטה). מי שיודע/ת על משהו רלוונטי – מוזמנת להציע לנעמה, ובכך לעזור לאחת מאלה שדואגות שחיפה לא תהיה סתם מקום, אלא תהיה עיר…"

מצאתי עבודה וכאן המקום להודות לכל האנשים שעזרו ושאלו והתעניינו 🙂 אני מאחלת לכל המועמדים בעלי היושרה והאהבה הכנה לחיפה – להיכנס למועצת העיר ולהשפיע, על מנת שהחזון הזה יתגשם. כי כשהילדים מצליחים ושמחים, אין יותר מאושרים מההורים שלהם.

שני עדכונים לאוהבי האוכל מבינינו:

דובי שיפמן, הידוע מהחומוס ב"ג'ק והאפונים" בימי שבת, קנה את קפה מישמש במסדה וישמור על הצביון הטבעוני של המקום. עד שיהיה תפריט קבוע, דובי מארח לחומוס מידי שבת החל מהשעה 10.00 כבר ממחר (28.9). הוא גם מריץ מופע קברט בשם "תהום תחתיות" שפרטים עליו אפשר לשמוע בדף הפייסבוק של הגלריה ביפו 30. מומלץ!

שחר סיון מסטודיו "הנמלה" ומגלריית "האגף" פותח בחורף ביסטרו בשם "וניה" בעיר התחתית. פרטים על המקום בדף הפייסבוק שנפתח לפני כשבוע. הציפייה תשתלם והבלוג יעדכן כאשר יהיו יותר פרטים.

קרדיטים על הצילומים היפים: רוית שטוסל, צחי טרנו, אייל לבקוביץ ואבי רוזן.