
החומרים שמהם עשויה חיפה – סקירת על
לפני כחודש נכנסה חיפה לרשימת הערים המאושרות בעולם כעיר כנציגה הישראלית היחידה, כשהיא עוקפת ערים כמו לונדון וניו יורק. אנחנו תמיד טענו שחיפה היא יקום

לפני כחודש נכנסה חיפה לרשימת הערים המאושרות בעולם כעיר כנציגה הישראלית היחידה, כשהיא עוקפת ערים כמו לונדון וניו יורק. אנחנו תמיד טענו שחיפה היא יקום

"העיר שלי": הפינה שבה חיפאים בוחרים את המקומות האהובים עליהם. והפעם: אדריכל יוסי קורי, "האבא" של מדרגות הנביאים. חיפאי לוקאל פטריוט והדריסט מושבע, פעיל חברתי

אחת האושיות הכי מרתקות בסצנת האמנות והתרבות בחיפה היא ללא ספק האוצרת העצמאית ולריה גסלב. פעמיים נפגשתי איתה לראיון ופעמיים גלשנו לשיחות ברומו של עולם

חוויות והתרשמויות מביקורנו בתערוכה כל מאמר היום חייב להתחיל ב"בימים טרופים אלה…", נכון? אז – בימים טרופים אלה, אתם חייבים לעצמכם קצת אמנות, תרבות ותקווה.

מאת אלכס סובול צילום תמונה ראשית: רויטל גולדשטיין בשנות השמונים יצא לאור משחק הקלפים "אילומינטי – סדר עולמי חדש". בו החייזרים שולטים בנשיא ארה"ב שמפעיל

פרויקט תיעוד בשיתוף עם ינינה זסלבסקי אפק טקסט: נעמה סובולתמונות: ינינה זסלבסקי אפק בעלת בלוג הטיולים המשפחתי אפקים מטיילים במסגרת פרויקט מיוחד המוקדש למוסדות הותיקים

מאת שרה חפץ ביום שבת האחרון (1.7.23) התקיימה פתיחה חגיגית של תערוכה חדשה ומרגשת. כתבתנו שרה חפץ ביקרה שם ואלו רשמיה ותמונותיה. בימים אלה מוצגת

הרבה משכונות חיפה תוכננו על ידי הארכיטקט ומתכנן הערים ריכרד קאופמן על בסיס הרעיון של עיר גנים. אתם יודעים, הרעיון הזה שגם אנשים שאינם עשירים

לרגל יום הבלוג הבינלאומי שחל ב 31 לאוגוסט מדי שנה החלטנו לארח אצלנו כאן בבלוג שלושה בלוגרים חיפאים המאוהבים בעיר וכותבים עליה ואליה ללא לאות.

"המיוחד לשוק תלפיות הוא שיש בו הרבה אנשים, בדגש על צעירים, שבאו הנה להגשים חלומות יחודיים" אחד הפרויקטים המעניינים ביותר שמשכו את עינינו בחודשים האחרונים

"ואדי סאליב זה הטראומה הכי גדולה של חיפה ואף אחד לא מוכן לדבר על זה." יוצרת קולנוע, גרה בשוק תלפיות, נשואה לדן. השיקה לאחרונה את

האנשים שעושים את חיפה מחר תיפתח תערוכה מסקרנת מאוד בפירמידה בשם "תרמית פירמידה – הכנסה פסיבית" באוצרותה של רות אופנהיים שנכנסה לפני זמן לא ארוך

כל האתרים, הבלוגים והדפים על חיפה שאתם צריכים להכיר קראתם את כל מה שהתפרסם אצלנו באתר ולא מספיק לכם? עשינו רשימה של כל האתרים, הבלוגים,

מדריך להכרת ירקות ועשבי העונה בואדי פורסם לראשונה בשנת 2019 קיץ וחם כל כך. חם מכדי לאכול חומוס, חם מכדי לאכול תבשילי בשר ואוכל כבד

מאמר דעה לרגל יום האורבניזם הבינלאומי פורסם לראשונה בשנת 2018 מה זה עיר? מה עושה עיר למה שהיא? איזה תהליכים עוברת עיר? ג'יין ג'ייקובס שאותה

טעמים של עולם הולך ונעלם פורסם לראשונה בשנת 2017 אנחנו ממשיכים בסדרת הכתבות על מוסדות הקולינריה הותיקים של חיפה. הכתבה הזו מוקדשת לאוהבי המתוק כי

מוסדות קולינריים שלא נס ליחם פורסם לראשונה בשנת 2017 עם היוודע דבר הסגירה המצערת של קונדיטורית ספירא לאחר 70 שנים של פעילות, התמלאתי בתוגה. המקום,

מחוץ למסלול הכרמלית פורסם לראשונה בשנת 2015 חיפה זה לא רק עיר תחתית-הדר-מרכז הכרמל. יש חיים גם מחוץ למסלול הכרמלית 🙂 הבלוג יצא לסיור באדיבותה

אני ממש שמחה להציג כאן את המשכו של הפרויקט המשותף שלי ושל עומרי זילכה מהבלוג פינת רחוב. שוב שילבנו כוחות וכתבנו על שלושה מקומות בילוי מאוד

"אני שונא את דיסנילנד. היא מכינה את הילדים שלנו ללאס וגאס" (טום ווייטס) שיר שחלמתי על פראג כולם אמרו לי לנסוע לפראג. איך זה

הרבה זמן לא כתבתי כאן אבל היום הגיע, הרגע הגיע ועכשיו זה עכשיו! אני ממש שמחה להציג כאן פרויקט משותף שלי ושל עומרי זילכה מהבלוג

יום רביעי בערב. מוצאי יום כיפור והשעה כמעט 22:30. מועדון "הסירופ" שבעיר התחתית מתחיל להתמלא. יש דיבורים נרגשים באוויר, המון חיבוקים ואווירה מעט חגיגית. היום

"כשיעלה היום שבו נשוב אל הפשוט" (ביום שיפלו הכוכבים, מילים: קובי אוז) שבוע מאז שחזרתי לחיפה. שבוע שאני מתלבטת איך לחלוק איתכם הקוראים את המחשבות

לחם. הדבר הבסיסי הזה שיכול להקנות לך ארוחה שלמה בכמה דקות עם המילוי או הממרח הנכון. אף אחד לא יכול לעמוד בפני ריח של לחם

"השמועות על מותי היו מוגזמות למדי" (מארק טווין) לחיפה תמיד היה איזה קטע עם שירה. אני זוכרת כשהייתי תיכוניסטית, הגעתי בדרך לא דרך לערבי השירה

חֵיפָה בַּחֹרֶף הִיא חִתּוּךְ עֵץ יַפָּנִי שָׁם מְצַפֶּה לִי מֶשִׁי הַגֶּשֶׁם, הָרַךְ בַּגְּשָׁמִים. לַבְנִין הַכְּרוּב נִרְדַּם לוֹ בַּשִּׂיחִים הַלַּחִים וּמִן הַשְּׁלוּלִיּוֹת שְׁלַל הֲזָיוֹת עוֹלוֹת כְּאֵד

חלק ראשון: בתוך החומות "עולים בשדרות הציונות שהיו פעם שדרות האו"ם שהייתה פעם טריק אל-ג'בל, דרך ההר, שהיה פעם הר ללא דרך וללא

(במקום הקדמה) ואדי / כרמית רוזן יוֹתֵר מִתָּמִיד וָאדִי נִיסְנַאס עַכְשָׁו אוֹתֶנְטִי עַל קִירוֹת הַבָּתִים לוּחוֹת מִתְלֵה הָעִירִיָּה חוֹגְגִים דּוּ-קִיּוּם שָׁרִיר, פּוֹאֶטִי: רוֹנִי סֹמֶק

כזכור לכם ביום ראשון השבוע, כתבתי כאן על ערב השירה הקסום שהיה באגף בצמוד לבישולים המדהימים של רפרם חדד והבטחתי לכם שיחה עם רפרם על

I never felt magic crazy as this" I never saw moons knew the meaning of the sea I never held emotion in the palm of

הבילוי החביב עליי בשנות העשרה שלי ואחר כך גם בצבא, היה… ובכן, ערב עם החבר'ה מתנועת הנוער (טוב, ארגון הנוער… בצופים ובנוער העובד לא הארכתי

"כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא. אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת" (קהלת א' 7) בוודאי תתפלאו לשמוע שזכרונות הילדות שלי

אז כפי שהתרענו מראש, הבלוג נסע לתל אביב בחול המועד סוכות להינפש, לחוות מראות, ריחות וטעמים וכמובן לחלוק אותם איתכם, הקוראים הנאמנים! אז נתחיל: ראשית,

"פעם, כשהחופש הגדול התמתח כל הקיץ, והיה לו טעם של חול וריח של ענבים, ושמש ג'ינג'ית ציירה נמשים על הפנים, ואחרי סוכות שרקה הרוח לכנופיה

"בלילות הקיץ החמים שום דבר אינו קורה אולי כוכב נגוז מבעד לחלון פתוח אולי צרצר נשמע הרחק אך אפילו השעון לא מתקתק בלילות הקיץ החמים

השבוע אנחנו ממשיכים לאזור ואדי ניסנאס שנמצא בין העיר התחתית לשכונת הדר. אזור ואדי ניסנאס אזור ואדי ניסנאס פעיל בדרך כלל משעות הבוקר המוקדמות ועד

"לפעמים די לי במראה חטוף הנגלה לפתע במרכזו של נוף בלתי שייך, די לי בהבלחת אורות בערפל, בשיחה בין שני עוברי-אורח הנפגשים בתוך תנועה סואנת,

התאוששתם קצת מהפעם האחרונה? כי עכשיו באה הפצצה הרצינית… ביום שבת יצאנו לנו ארבעתנו (אני, אלכס, אחי ונגה) לביקור במזרח ירושלים. אני לא אכחיש שדי

טוב, אז הבטחתי לכם פוסט מורחב על ירושלים ואני מרגישה צורך מוזר לקיים 🙂 ירושלים – כל כך הרבה דברים נכתבו עליה, כל כך הרבה

חודש מאי והדובדבנים שמגיעים איתו תמיד נותנים לי השראה לכתוב. יש משהו חושני, בשל ומתוק ברמה כמעט אלכוהולית באויר הצלול של חודש מאי ובתוצרים שלו

את ההתרשמות שלי מההופעה של שלמה בר בדובי'ס אפשר לסכם רק אם נביט בדילמה וננתח אותה: ניתן לצפות בזמר טוב ולאכול אוכל גרוע. לזמר בטח

לקראת יציאתם הממשמשת וקרבה של כמה מהפרוייקטים מהמוזרים והמעניינים ביותר שנראו בארצנו הקטנטונת, החלטתי לתפוס לשיחה את הבן אדם האחראי לכל הטוב הזה – יונתן

השבוע נסגר המקום שממנו התחיל הכל. סטודיו "הנמלה" של שחר סיון – איש רב פעלים, היה המקום שחידש את תרבות האנדרגראונד המפוארת שהלכה לישון בסוף

Then you better start swimming" Or you'll sink like a stone "For the times they are changing (Bob Dylan – The Times They Are changing)

ביום שישי ה 6.12 חיפה הוצפה במבול של אירועי תרבות ואמנות, בעיקר פתיחות של תערוכות ומתחמים. בין היתר, הושק מתחם החורבה ברחוב הנמל בעיר התחתית.

אז זה כבר נהיה עניין שבשגרה שאני מארחת כותבים מוכשרים פה בבלוג. הפעם אני מארחת פוסט אורח של צעיר רהוט ומלא קסם ששמו איליה קוחנובסקי.

"…המדבריות הללו ריקים מאדם, תלים דהויים אלה של שממה…" (תיאורו של מרק טוויין את אזור הצפון בישראל, מתוך ספרו "מסע תענוגות לארץ הקודש") המון חיפאים

(שיר אהבה לעיר אחרת – מומלץ לקרוא בזמן שהשיר מתנגן ברקע) חודש פחות יום. זה הזמן שנשאר עד לבחירות המקומיות בחיפה. והזמן? הזמן הזה הוא

"זה ממש מייק'ס פלייס החיפאי" (אחד מהאנשים שישבו לצידי) השתכרתי קלות מקוקטייל גרוע היום. והאמת היא שזה היה החלק הכי רע (והיחיד!) בסיפור שאני הולכת

"When it rains, it pours" (בתרגום חופשי: צרות באות בצרורות) אימייל קטן ותמים שקיבלתי משחר סיון, גרם לי להיזכר בערב פתיחות שהיה כאן בחורף וכתבתי